סוגי פגיעות שכיחות בגינן תובעים חיילים את משרד הביטחון

דרגו את המאמר

מי יכול להגיש תביעה נגד אגף השיקום במשרד הביטחון?

בהתאם לחוק הנכים, כל אנשי כוחות הביטחון לרבות שב"כ, מוסד, משטרה וכו’ רשאים להגיש תביעה, בגין חבלה ו/או מחלה שאירעה להם במהלך שירותם. את התביעה יש להגיש לאגף שיקום במשרד הביטחון אותה יבררו הן מבחינת התשתית העובדתית לה טוען החייל והן מבחינת הקשר הסיבתי בין מחלתו לבין שרותו.

פגיעות שכיחות בתביעות מול אגף השיקום - משרד הביטחון

פגיעה פיזית:
יש המון חיילים שעקב המאמץ הפיזי שנגרם עקב תנאי שירותם (לא מדובר אך ורק בלוחמים) נפגעו בגבם, בברכיים, וכיוב’. אין להם חבלה ספציפית אבל המאמץ הפיזי הממושך פגע בהם לאורך שרותם הצבאי.

לחץ נפשי:
רוב המחלות אשר בגינן מוגשות תביעות נ’ משרד הביטחון נגרמו עקב לחץ נפשי בשרות הצבאי, מחלות רבות כגון: פסוריאזיס, סוכרת, טרשת נפוצה, סכיזופרניה ועוד.

הלם קרב:
לאחרונה דובר רבות על תופעה בקרב אנשי זרועות הביטחון השונים אשר חוו אירוע טראומטי קשה ואשר בגינה סובלים ממה שמכונה הלם קרב. מדובר בתגובה שמתפתחת במצב של סכנה לחיים, כגון תאונה בזמן השרות, התקלות עם מחבלים, חוויות קשות בזמן מלחמה, טפול בגופות חיילים וכדומה.

חייל ו/או שוטר אשר חוו אירוע טראומטי ורוצים להגיש תביעה נ’ קצין התגמולים חייבים לאסוף תיעוד בכתב ככל הניתן בסמוך לאותו אירוע טראומטי שחוו וזאת ע"מ לקשור בין השרות הצבאי להתפתחותה של טראומה והבעיה הנפשית שנוצרה עקב הטראומה.

ניתן להגיש תביעה זו גם לאחר חלוף שנים רבות מיום סיום השרות כל עוד ניתן יהיה להוכיח כי היה אירוע טראומטי שיכל לגרום להתפתחותו של הלם קרב וכל עוד ניתן יהיה לבסס זאת במסמכים רפואיים בסמוך ככל הניתן לאירוע ואולם ידוע הוא בספרות הרפואית כי קיימת הדחקה של אנשים הסובלים מהלם קרב ואשר יכולים להגיש תביעה כזו גם אם אין מסמכים רפואיים הסמוכים לאירוע טראומטי שחוו, ובלבד שניתן יהיה לשכנע את משרד הביטחון כי המצב הנפשי קשור לשרות הצבאי בלבד.

שמיעה:

חשיפה לרעש במיוחד לאנשים אשר שרתו בבסיסים של חיל האוויר או שרתו בתותחנים ושריון, אשר גרמה להם לירידה בשמיעה ו/או טנטון (צפצוף באוזניים).

חבלות נוספות:

בנוסף ישנן כמובן עוד חבלות רבות ומגוונות ומחלות שונות בגינן לתבוע את משרד הביטחון, גם אם לא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין המחלות לבין השרות הצבאי, אם ניתן יהיה להוכיח איחור באבחון הרפואי וטיפול רפואי לא סביר, כי גם אז ניתן להגיש תביעה ולקבל הכרה כמו כל נכה צה"ל שנפגע בקרב.

סכומי פיצויים והטבות שונות:

סכומי הפיצויים נעים בין 10-19% מקבלים כמענק חד פעמי שמשמעותו בין 40-140 אלף ₪.

מ-20% נכות ומעלה, מקבלים תגמול חודשי לכל החיים ואם הנכה אינו יכול לעבוד אז הוא מקבל בנוסף גם משכורת חודשית ממשרד הביטחון בהתאם לדרגת נכותו, מצבו המשפחתי והאישי בהתאם לקריטריונים והנחיות אגף השיקום.

 בנוסף לכך הנכים זכאים לכל הטיפול הרפואי כמו תרופות, ים המלח במקרה של מחלת פסוריאזיס וכיוב’. חשוב להדגיש שגם אם לחייל לא נותרה נכות צמיתה עדיין קיימת חשיבות רבה להגיש תביעת להכרה, שכן מצבו עלול להחמיר בעתיד ואז יוכל בכל עת בעתיד להגיש בקשה להחמרה במצבו במידה ותהיה. ראוי להדגיש כי החוק קובע כי יש להגיש את התביעה למשרד הביטחון תוך שלוש שנים מהשחרור אחרת עלולה לחול התיישנות.