תביעה נגד המומחה הרפואי מטעם בית המשפט

דרגו את המאמר

תביעות אישיות נגד המומחה הרפואי בבית המשפט

תביעות רבות העוסקות בעניין נזקים גופניים (תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית ועוד) מביאות לא אחת את בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו. על פי רוב, בית המשפט נוטה להעניק חשיבות גדולה לדבריו של המומחה הרפואי, וחוות דעתו נתפסת ניטראלית (היות ומונה על ידי בית המשפט בעצמו). בעלי הדין רשאים להציג שאלות בפני המומחה הרפואי לאחר מתן חוות הדעת וברוב הפעמים מורה בית המשפט למומחה לענות על שאלותיהם.

התובעת טענה כי בעקבות ליקוי שארע לה בעבודה, סובלת היא מכאבים ועל כן יש להכיר בנזקיה כ"תאונת עבודה" על פי משמעותה בחוק. בית המשפט מינה מומחה מטעמו על מנת לבחון את טענותיה של התובעת, והמומחה הגיש שתי חוות דעת בהפרשים של כחצי שנה אחת מן השנייה (בתגובה לשאלות הבהרה).

האם בית המשפט ימנה מומחה רפואי חדש בתיק העוסק ב"תאונת עבודה", לאחר שהתובעת הלינה כי המומחה הרפואי שמונה פועל במשוא פנים.

      קראו עוד בתחום:

• תקיפה בעבודה - האם תאונת עבודה?
• כאב וסבל, איך מחשבים?
• החמרה במצב בריאותי לאחר תאונת עבודה
• האם ימונה מומחה רפואי בנוסף בהתאם לבקשת התובע?

תביעות נגד המומחה הרפואי - הסתדרות הרופאים, המשטרה ובית המשפט

חוות הדעת אשר הוגשו על ידי המומחה לבית המשפט, לא מצאו חן בעיניה של התובעת, ובא כוחה טען כי מרשתו סבורה שהמומחה שגה בחוות דעתו. התובעת הגישה בקשה למינוי מומחה רפואי חדש, אך בקשה זו נדחתה על ידי בית הדין. התובעת טענה בנוסף כי בין חוות הדעת הראשונה, לחוות הדעת השנייה, הגישה היא תלונות נגד המומחה הרפואי להסתדרות הרפואית, לבית הדין הארצי לעבודה בי-ם, למשטרה ותביעה אישית לבית משפט השלום.

לבקשתה של השופטת, משכה התובעת את תלונותיה נגד המומחה, אך עדיין מתחה ביקורת על התנהלותו בפני השופטת. תלונותיה העלו חרס, והשופטת העניקה למומחה הרפואי גב מלא לכל קביעותיו. בין השאר טענה התובעת כי המומחה הרפואי התייחס לתאריכי בדיקות שאינם נכונים, וכל חוות דעתו אינו מבוססות על עובדות חלוטות.

המומחה מבקש מעצמו להשתחרר

בית המשפט קבע כי התובעת נמנעה מלפעול בדרכים הלגיטימיות השמורות לתובע שחולק על מסקנות חוות דעת רפואית בעניינו. השופטת כתבה בהחלטתה כי היה על התובעת להמתין לשלב הסיכומים, ואז להעלות את כל טענותיה כנגד חוות הדעת והפגמים אשר נפלו בהן.

עוד ציינו השופטים כי בית הדין הוא זה שאמור בסופו של דבר לפסוק בעניינה של התובעת, וידוע שהשופטים אינם חייבים לקבל את חוות דעת המומחה כתורה מסיני. זאת ועוד, גם אם פסק הדין הסופי לא היה מקובל על התובעת, הרי תמיד פתוחה בפניה הדרך להגיש ערעור עליו.

      קראו גם:

• תביעה להכרה בתאונת עבודה, למרות שהעובדת המשיכה לעבוד
• 300,000 שקלים פיצויים בעקבות תאונה בעבודת מלצרות
• תאונת עבודה - דחיית תביעה בעקבות אי צירוף חוות דעת רפואית

• בעל חנות לקה בליבו בעקבות שיחה עם הבנק, האם תאונת עבודה?

המומחה הרפואי מטעמו סירב להמשיך להעניק חוות דעתו וביקש להשתחרר מן התיק. בית המשפט נדרש לבחון, האם יש להעניק לתובעת לשאול שאלות הבהרה בנוגע לחוות הדעת הרפואית של המומחה הקודם, על ידי מינוי מומחה חדש? או שמא ניתן לפסוק על בסיס חוות הדעת הרפואית הקיימת? 

כך סיכמה השופטת את ההחלטה:

"בדילמה כאמור בין סיום ההליך המשפטי בשלב זה, לאור חוות הדעת של המומחה הראשון בלבד, כאשר ההיבט הרפואי טרם מוצה, לבין מינוי מומחה חדש, למרות התנהגות התובעת הפסולה, בחרנו להעדיף את מיצוי ההליך המשפטי עד תומו.

עם זאת, מצאנו לנכון לעשות כן תוך חיוב התובעת בהוצאות נכבדות עקב התנהלותה האישית הפסולה כנגד המומחה. לסכום ההוצאות הנכבדות שייקבעו יווסף גם חיוב התובעת בעלות חוות הדעת של המומחה ששוחרר כאמור מתפקידו כמומחה, אך ורק עקב התנהגותה הפסולה של התובעת".