האם מחלת ריאות של מעשן שעבד במפעל תוכר כ``תאונת עבודה``?
| דרגו את המאמר |
|
תביעה של מעשן לשעבר להכרה במחלת ריאות כ"תאונת עבודה"
על פי טענותיו של התובע, עבד הוא במפעל מאז שנת 1984, כאשר ב-16 השנים האחרונות לעבודתו, הוצב במחלקת ייצור הפלדה. לדבריו, במחלקה זו היה הוא חשוף, עקב ההשחזה ועיבוד החומר, לאבק ולכלוך של חומר הברזל וחומר הציפוי של הברזל.
קראו עוד בתחום:
- האם מחלת הריאות תוכר כ"תאונת עבודה" למרות שהעובד מעשן קופסא ביום?
- סרטן בגין חשיפה לשמש ולחומרים כימיים בשעות העבודה יוכר כ"תאונת עבודה"
- אי הכרה בליקויי שמיעה כ"תאונת עבודה"
עוד נחשף התובע, לטענתו, לכרומטיום, נירוסטה, ניקל ומתכות שונות. אי לכך, עתר התובע לבית המשפט על מנת שמחלת הריאות ממנה הוא סובל תוכר כ"תאונת עבודה", ועל כן תזכה אותו בפיצויים מהביטוח הלאומי.
בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו אשר יקבע האם קיים קשר סיבתי בין מחלת הריאות ממנה סובל התובע לבין עבודתו.
המומחה קובע - לא ניתן לקבוע האם המחלה נבעה מעישון או לא
המומחה הרפואי הגיש את חוות דעתו וקבע כי למיטב הבנתו, אין לתובע מחלה נשימתית כלשהי, פרט ל"הפרעה נשימתית" (תופעה נפוצה בקרב מעשנים). המומחה טען שלמרות שגיליונו הרפואי של התובע היה דל, הצליח הוא לדלות מהתיק תשובה של צילום חזה שהייתה תקינה וכן ציטוט של הרופא המטפל, שהנ"ל עבר בדיקה אצל מומחה למחלות ריאה ושתפקודי הריאות תקינים.
אי לכך, קבע המומחה הרפואי, שאין הוא מוצא שהתובע סובל ממחלת ריאה כלשהי, בוודאי לא מקצועית, מה עוד שתלונות על שיעול וזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה, שכיחות אצל מעשנים (התובע עישן בעברו, אם כי אין עדות כתובה על כמות ומשך העישון). לסיכום, המומחה הרפואי קבע באופן חד משמעי כי לא מתקיים הקשר הסיבתי, המשפטי-רפואי, בין עבודתו של התובע לבין מחלת ריאות כלשהיא.
לא ניתן להוכיח מה הייתה כמות הסיגריות שעישן התובע במשך השנים
התובע ביקש להציג למומחה הרפואי חוות דעת רפואית מטעמו, על מנת שיחווה דעתו עליה. הצדדים הסכימו לכך והתובע הציג בפני המומחה הרפואי חוות דעת של מומחה מטעמו.
המומחה מטעם בית המשפט ציין כי גם מהמסמכים החדשים שהוצגו בפניו, לא ניתן כל פירוט לגבי כמות השנים והסיגריות שהיה התובע מעשן במהלך חייו. המומחה הוסיף כי גם המסמכים החדשים שהוצגו בפניו היו חסרים ולא היו בהם תרשימי תפקוד ריאות או מעקב אמיתי אחרי התפתחות המחלה הנטענת. אי לכך, לא ניתן לעמוד על חומרתה לאורך השנים, דבר המקשה עוד יותר את קשירתה באופן משפטי עם עבודתו של התובע.
קראו גם:
- החמרה במצב בריאותי לאחר תאונת עבודה
- תקיפה בעבודה - האם תאונת עבודה?
- האם ימונה מומחה רפואי בנוסף בהתאם לבקשת התובע?
- אשם תורם בתאונת עבודה
לסיכום קבע המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, כי לפי האינפורמציה שהונחה בידיו ניתן להניח במידה סבירה של ביטחון שלתובע יש הפרעה חסימתית בדרכי הנשימה שדרגת חומרתה איננה ידועה. כמו כן, לא ניתן היה לקבוע, לטענתו, אם קשורה הפרעה זו להיסטוריית העישון של התובע או לפגיעה במקום העבודה כשנחשף לחומרים מזיקים.
עורך דינו של התובע לא השכיל להציג בפני בית המשפט בדיקות מאת רופא תעסוקתי, ואי לכך, בית הדין קיבל החלטתו על פי הנתונים שהוצגו בפניו.
השופטים קובעים - התובע לא הוכיח את הקשר הסיבתי
השופטים קבעו כי לאור חוות דעתו המנומקת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, לרבות התייחסותו לחוות הדעת הנוספת שהוצגה לו, יש לקבוע כי לא מתקיים הקשר הסיבתי לצורך ההכרה במחלתו של התובע כ"תאונת עבודה". בית המשפט קבע כי קיימת סבירות שהתובע סובל ממחלת ריאות מסוימת, אך לא ניתן לקבוע האם היא נובעת מעישון רב שנים או מעבודתו במפעל.
