מעביד ישלם פיצויים לעובד בגין נהלי בטיחות שגויים בנוגע למלגזה
| דרגו את המאמר |
|
תאונת מלגזה – אחריות המעביד בגין אי שמירה על נהלי בטיחות
מי אחראי לשלם פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לעובדים במהלך תאונת עבודה עם מלגזה במפעל מזון? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט. המעסיקה הודתה באחריותה לנזקי העובדים. עם זאת, לטענתה, החברה אשר השכירה לה את המלגזה חייבת להשתתף עימה בתשלום הפיצויים. הנתבעת, חברה המשכירה מלגזות למפעלים, טענה כי אין היא אחראית לנזקים שנגרמו לעובדים וזאת בשל דרך הפעלת המלגזה במפעל.
טענתה העיקרית של המעבידה הייתה כי חברת ההשכרה התרשלה במתן שירותי טיפול ותחזוקה למלגזה. לטענתה, חברת ההשכרה לא בדקה האם הברגים שתפסו את הסל ממנו נפלו העובדים היו מהודקים ומדובר למעשה בברגים שעם הזמן התרופפו. התרופפות זו הביאה, לטענת המעסיקה, לנפילת הסל במהלך העבודה והתרסקות העובדים על קרקע המפעל.
קראו עוד בתחום:
- מעביד ישלם פיצויים לאחר תאונת עבודה בגין הפרה של פקודת הבטיחות בעבודה
- תאונה עם מלגזה ופיגום - האם תאונת דרכים?
- אירוע מוחי בו לקה נהג מונית תוך כדי נסיעה עם לקוח - האם תאונת עבודה?
- פיצויים למאבטח בגין אירוע תקיפה שאירע במהלך משמרתו
חברת ההשכרה טענה, לעומת זאת, כי הסל באמצעותו ביצעו עובדי המפעל את עבודתם היה סל בלתי תקני ופעילות זו הייתה בעלת השפעה מכרעת על התרחשות האירועים.
האם הסל אינו תיקני?
עסקינן במלגזה אליה מחובר בדרך קבע מתקן צידוד שסופק למפעל על ידי חברת ההשכרה. מתקן הצידוד מהודק אל תורן המלגזה באמצעות תפסניות אשר כל אחת מהן מעוגנת למקומה בשני ברגים. לפי תווית היצרן, יש לדאוג לטיפול שוטף במלגזה ולחזק ולהדק את הברגים בכל מאה שעות עבודה.
בית המשפט המחוזי קבע כי עובדי המפעל עשו, בחסות המפעל, שימוש בסל מאולתר ולא תיקני אשר העבודה עימו הייתה כרוכה בסיכון רב. סל זה לא הבטיח את שלומם של העובדים ויצר כוח כבידה ולחץ ניכרים על המלגזה, התורן ומתקן הצידוד.
ההבדל המהותי בין סל מאולתר לבין סל תקני הוא במרחק הנוסף שזרועות הסל המאולתר יוצרות מהתורן. זרועות אלו מרחיקות באופן משמעותי את מרכז הכובד של הסל מן התורן ומסכנות את העומדים בו. כמו כן, הסל המאולתר פתוח בצדדיו ואין הוא מגן על העובדים מסכנת נפילה בעת העבודה.
בית המשפט קובע: האחריות כולה על המעבידה
לאחר ניתוח הראיות, בית המשפט המחוזי קבע כי התרשלותה של החברה המפעילה את המפעל הייתה התרשלות רבתי והשימוש בסל הבלתי תקני והמסוכן היה הסיבה המכרעת לקרות התאונה. בפסק הדין נכתב כי הסטייה מן הנדרש במקרה דנן היתה כה חמורה, ואף אם ניתן לייחס לחברת ההשכרה חלק קטן יחסית בתאונה, הרי כי שימוש בסל תקני היה מונע את התרחשות התאונה לחלוטין.
בית המשפט קבע, לאחר עיון בראיות (שכללו צילומים שנלקחו על ידי צלם משטרתי בסמוך למועד התאונה), כי התפסניות והברגים במלגזה היו מחוזקים. כמו כן, עדויות של עובדי החברה אשר טענו כי הברגים והתפסניות היו רופפים נועדו לחזק את טענתה של הנהלת המפעל ולהחליש את טענות חברת ההשכרה. בית המשפט קבע כי עדויות אלו לא היו אמינות ומשקלן נמוך.
לסיכום, בית המשפט קבע כי במהלך התאונה הופעל על מתקן הצידוד ותורן המלגזה כוח ניכר אשר עלה באופן משמעותי על המותר. נקבע כי אסור היה לחברה להרשות לעובדיה להעמיס על זרועות המלגזה מתקן המרוחק אל מעבר לזרועות המלגזה (באופן היוצר לחץ וכוח שהכלי לא נועד לשאת). כמו כן, משקלם של העובדים, ביחד עם התוף אשר הוכנס לתא המלגזה היה גבוה אף הוא.
