הכרה בתאונת עבודה בעקבות תביעה שהוגשה לאחר הפיטורים

דרגו את המאמר

תביעה לתאונת עבודה, חצי שנה לאחר פיטורים

האם ניתן לתבוע בגין תאונת עבודה גם לאחר סיום יחסי עבודה? האם בית הדין לעבודה יכיר באירוע בעבודתה של התובעת כתאונת עבודה, וזאת למרות כי תביעתה הוגשה כחצי שנה לאחר תום יחסי העבודה בינה לבין מקום העבודה הקודם? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

התובעת, ילידת 1980, עבדה בתור מוכרת בחנות מזכרות במלון שרתון מוריה בים המלח. לטענתה, היא נפלה בעבודה לאחר שביקשה לשבת על כסא שהתהפך. התובעת טענה כי הנפילה גרמה לה לנזקי גוף שונים ועל כן יש להכיר בה כנפגעת עבודה. המוסד לביטוח לאומי טען ראשית כי לא הוכח אירוע התאונה, ושנית כי נזקיה של התובעת לא נגרמו בשל הנפילה הנטענת (אלא בגין תחלואה טבעית).

      קראו עוד בתחום:

• תאונת עבודה בחו"ל - החלקה בכניסה לרכבת תחתית בניו יורק
• תאונת עבודה? התקף לב לאחר חקירה משטרתית בעקבות עבודה קודמת
• תאונה בדרך הביתה - האם סטייה לבית הכנסת מנתקת את הקשר בין העבודה לתאונה?
• תביעותיהן של אם בית ופקידה להכרה בתאונות עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, קובע כי תאונת עבודה הינה אירוע אשר במהלכו נפגע עובד, תוך כדי ובעקבות עבודתו אצל מעבידו. הלכה פסוקה היא כי תאונת עבודה מורכבת משני יסודות – גורם ונזק. אי לכך, ברור כי כאשר אין חבלה אין תאונת עבודה. על המובטח מוטל אפוא להוכיח את החבלה ונטל הראיה בעניין זה מונח על שכמו.

במקרה דנן, התובעת העידה כי בחודש אפריל 2005, עת ניגשה לצלם מסמכים במרכזיית המלון, ביקשה היא להתיישב על כסא שהיה במקום. "לדאבוני", טענה התובעת, "הכסא התהפך ונחבלתי בגבי". התובעת טענה כי לא היו עדים לאירוע, מלבד עובדת אשר את שמה היא איננה יודעת ולא עלה בידה לאתרה. עם זאת, לעדות בבית הדין הובא מנהלה של התובעת בתקופה נשוא התובענה.

אין תאריך מדויק לתאונה

המנהל לא היה עד לתאונה, אך לדבריו הוא זכר שהתובעת הגיעה לאחר האירוע לשוחח עימו וסיפרה לו על הנפילה. הן התובעת והן העד לא השכילו לציין תאריך מדויק באשר לנפילה. עם זאת, בית הדין קבע כי עדותה של התובעת מהימנה בעיניו ונתמכת גם בעדותו של מנהלה הישיר.

אכן, פסיקת בתי הדין לעבודה דורשת כי תביעות בגין תאונות עבודה יתוחמו במועד האירוע. יודגש כי העדר אפשרות של העובד למקד את האירוע בזמן ספציפי איננו מהווה הוכחה לכך שהמקרה לא התרחש. יש בכך להשפיע על מהימנות התובע, אך נסיבות המקרה נקבעות בהתאם למכלול הראיות והעדויות.

• תסמונת התעלה הקרפלית בתור תאונת עבודה
• ההבדל בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר - אחריות המעביד
• טנטון - מהן פניות חוזרת ונשנות לקבלת טיפול רפואי אשר יתועד?
• אחריות אישית של בעל מניות או אורגן בחברה, לנזקי עובד בתאונת עבודה

במקרה זה, התובעת טענה כי הוא פוטרה כחודש לאחר האירוע, ולאחר פיטוריה מילא עבורה המנהל טופס ב.ל 250. למרות שהטופס מולא לאחר עזיבת התובעת, המנהל העיד כי הוא מילא את הטופס משום שזכר את תלונותיה של התובעת ביום המדובר. בפסק הדין נקבע כי ניתן לקבל את טענותיה של התובעת לכך שהיא נפלה בחודש אפריל, או בסמוך לכך.
 

הביטוח הלאומי טען עוד כי התובעת פנתה לטיפול רפואי רק ארבעה חודשים לאחר האירוע. התובעת טענה כי היא ניסתה להתגבר על הכאבים בכוחות עצמה, ופנתה לקבלת הטיפול רק כאשר "הגיעו מים עד נפש". בחינת המסמכים הרפואיים (אשר יש להם משקל רב בתביעות מסוג זה) הראתה כי התובעת אכן התלוננה רק באוגוסט 2005 על כאבי הגב, אך סיפרה לרופא כי הכאבים החלו בתאונת עבודה. בית הדין קבע כי המסמכים הרפואיים הללו תומכים בגרסתה של התובעת, אשר הייתה בכל מקרה מהימנה וסדורה. אי לכך, נקבע כי התביעה מתקבלת, והתובעת תוכר כנפגעת עבודה.