תאונת עבודה בפתח הבית - מגמות בפסיקה

דרגו את המאמר

לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה הינה תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. הגדרה זו ניתנת לפרשנות קלה כאשר מדובר בעובד בניין אשר נפגע בעקבות נפילה מוט ברזל על ראשו. עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם ההחלטה האם להכיר בתאונה מסוימת כתאונת עבודה מגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה. אחד מן המקרים הללו נובע מסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף זה מרחיב את הגדרת התאונות המוכרות בתור תאונות עבודה וקובע כי תאונת עבודה היא גם אירוע תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו (או ממקום שבו הוא לן) ובחזרה. ברור אם כן שתאונת דרכים בדרך למקום העבודה מהווה תאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק.

      קראו עוד בתחום:

• תקיפה בדרך מהעבודה הביתה לאחר תאונת דרכים - האם תאונת עבודה?
• תאונת עבודה - פיצויים לעובד בגין אובדן כוח גברא

• תשלום על פינוי אמבולנס לאחר פגיעה בעבודה

• תאונת דרכים במסגרת סידורים פרטיים בשעות העבודה

מה הוא, אם כן, הדין לגבי תאונה שאירעה לעובד בחצר ביתו, בדרך למכוניתוממכוניתו. האם תאונה זו הינה תאונת עבודה או שמא מדובר במעידה במעונו הפרטי של המבוטח? פרשנות של סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, בכל הנוגע לתאונה המתרחשת מחוץ לתחומי דירת המבוטח, אך סמוך לה, ידעה תהפוכות רבות בפסיקות בתי הדין לעבודה.

פסק דין וקנין

בפסק דין בעניין וקנין נקבע כי אין אפשרות לקבוע באופן ברור בעניין הגדרת המעון הפרטי של המבוטח. במקרים אלו, נפסק, יש לבדוק האם בעת התאונה היה המבוטח כבר (או עדיין) בדרך לעבודה (או ממנה). במידה וכן, תוכר התאונה כתאונת עבודה, במידה והדרך טרם החלה או כבר הסתיימה, מדובר בתאונה במעונו הפרטי שאינה קשורה למקום העבודה. ההלכה הזו התבררה ככללית מדי ובתי הדין לעבודה לא ידעו כיצד יהיה נכון ליישמה.

פסק דין דרדור

בפסק דין דרדור נידון מקרה של מבוטח אשר גר במושב כאשר מסביב לביתו גינה לא מגודרת. במקרה זה, המבוטח נפגע בתאונה בעת שהיה בדרכו בתוך השטח הקרוב לבית, בין הבית לבין המכונית. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור במקרה של דרדור. השופטים קבעו כי השטח סביב הבית אינו מגודר ועל כן לא ניתן להפריד בין המעון הפרטי לבין השטח הציבורי.

פסק דין גלולה

זמן מה לאחר מכן, נתן בית הדין לעבודה את אחד מפסקי הדין המנחים בעניין זה. בפסק דין זה, הנקרא פסק דין גלולה, סקר בית הדין הארצי את ההלכות העיקריות שנפסקו לפני כן ואת ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף. מדובר במקרה בו המבוטחת נפלה במדרגות הצמודות לביתה הפרטי אשר הוליכו מהבית לחצר.לאחר המדרגות בהם מעדה המבוטחת, היה גרם מדרגות נוסף אשר הוביל מהחצר אל רשות הרבים.

במקרה גלולה קבע בית הדין הארצי כי המדרגות ליד ביתה של התובעת היו חלק ממעונה הפרטי ונפילתה עליהם בבואה לצאת למקום עבודתה הייתה תוצאה של יד המקרה בלבד. השופטים קבעו כי לא ניתן לקשור קשר סיבתי בין הנפילה במדרגות ביציאה מן הבית לבין מקום העבודה.

פסק דין ויסמן

ברוח זו, פסק בין הדין לעבודה גם בפסק דין בעניין ויסמן. בפסק דין ויסמן דובר על מבוטח אשר נפל במסגרת חצר ביתו המגודרת. השופטים קבעו כי הגדר סביב הגינה היא הגבול בין השטח הפרטי לבין השטח הציבורי. בנופלו של מבוטח בתוך גינתו הפרטית, לא יוכר האחרון בתור נפגע עבודה. עם זאת, במידה ונפל המבוטח לאחר יציאתו משטח הגינה, יש לקבוע כי מדובר בתאונה שארעה בדרך לעבודה. מדובר בקביעה של בית המשפט העליון לאחר הגשת ערעור מצידו של ויסמן בגין דחיית תביעתו. עם זאת, בטרם דן בג"ץ בעניינו של ויסמן, ניתן פסק דין חשוב נוסף בבית הדין הארצי לעבודה.

פסק דין רונן - למי השליטה במקום הנפילה?

בפסק דין רונן, אשר ניתן לאחר מספר שנים, פרש בית הדין לעבודה פעם נוספת את הבעיתיות בהכרה בתאונה בתור תאונת עבודה. אכן, ברור כי מדלתו של המבוטח פנימה לביתו מדובר במעונו הפרטי. כמו כן, ברור כי מדרכה או שביל ציבורי הינם שטח הנמצא ברשות הרבים.

בנוגע לתחום האפור, נפסק בפסק דין רונן, יש לשאול – למי והיכן, אם בכלל, השליטה על סיכוני הדרך. מדובר במקום אשר ניתן לקבוע לגביו כי למבוטח ישנה אותה יכולת של שליטה מלאה על המתרחש בגבולותיו, לרבות על הסיכונים הגלומים בה, כשם שיש לו בביתו פנימה. כזו עשויה להיות רחבה הסמוכה לבית הפרטי, מדרגות, שביל או חצר סגורים ומגודרים בשער, שבהם למבוטח בלבד היכולת לקבוע את מצב התחזוקה שלהם או את פתיחת השער ונעילתו, כדרך שעושה הוא בדלת ביתו. בפסק דין זה, הוסיפו השופטים וקבעו את ההלכה הבאה – נטל ההוכחה הוא על המוסד לביטוח לאומי הטוען זאת, והספק יעמוד לזכותו של המבוטח.
 

על סמך סקירת ההלכה הפסוקה שלעיל, ניתן לקבוע כי ההלכה היום היא כזו:

• באופן רגיל, הגבול בין ה"מעון" לבין ה"דרך" עובר במקום שבו עובר הגבול בין רשות הרבים לבין רשות היחיד.
• במקרים יוצאי דופן, ניתן לראות את ה"מעון" כנמשך אל מעבר לגבול רשות היחיד, אך זאת כשמוכח שלמבוטח יש שליטה מלאה על הסיכונים באותו מקום.
• הנטל להוכיח את השליטה המלאה של המבוטח על הסיכונים במקום שהוא מחוץ לתחום רשות היחיד, מוטל על המוסד לביטוח לאומי, וספק בענין זה - אמור לפעול לטובת המבוטח.
• לשם קביעת הגבול בין רשות הרבים לבין רשות היחיד, יש נפקות לשאלה אם מדובר בחצר מגודרת או אם מדובר במקום שאינו מגודר ולציבור יש גישה פתוחה אליו, כך שלא ברור היכן עובר הגבול.