אחריות בעל נכס בנזיקין - הרחבת בנייה בבית פרטי
| דרגו את המאמר |
|
פיצויים לעובד בניין על ידי בעל הנכס, המהנדס ומנהל העבודה
האם בעל נכס אשר העסיק באופן זמני פועלים לצורך הרחבת בנייה פרטית, חייב באחריות נזיקית במקרים של תאונת עבודה. האם ישלם בעל הנכס פיצויים לפועלים שנפגעו עקב רשלנותו בבחירת אנשי המקצוע שיפקחו על העבודות?
התובע במקרה דנן הינו פועל אשר עבד במפעל משאבת בטון ונשלח מטעם מעבידו לצקת תקרת גג במבנה אשר בבעלות הנתבע ואחיו. במהלך היציקה, בעוד התובע נמצא על גג המבנה, קרס הגג והתובע נפל ארצה מגובה של 6 מטרים.
בבחינת הראיות אשר הוצגו בבית המשפט, עלה כי בעל הנכס יזם בניית מבנה רחב היקף אשר שטח קומה אחת שלו כי 860 מ"ר. לצורך ביצוע העבודות שכר בעל הנכס את שירותיו של מהנדס וההתקשרות בין השניים לא נעשתה בכתב.
קראו גם:
- תקיפה בדרך מהעבודה הביתה לאחר תאונת דרכים - האם תאונת עבודה?
- התפתחות בקע טבורי - האם בגין הרמת משקל בעבודה?
- גרם המדרגות במשרד היה מסוכן - המעביד יפצה את העובדת שנפגעה
- אחריות קבלן בניין כלפי עובד - בטיחות בעבודה
כמו כן, בעל הנכס טען כי שכר את שירותיו של מנהל עבודה אשר לקח על עצמו לבנות את שלד הבניין ביחד עם צוות עובדים. לימים, שכרם של מנהל העבודה ועובדיו שולם על ידי בעל הנכס (בתלושי שכר שהונפקו על ידו). שימו לב, בין בעל הנכס לבין המהנדס ומנהל העבודה לא נחתמו חוזים מסודרים ולא הוכח כי הללו הושכרו על ידי בעל הנכס בפועל.
לאחר התאונה, הורשעו המהנדס ומנהל העבודה במסגרת פסק דין פלילי בעבירה של חבלה ברשלנות. השניים הודו בכתב אישום מתוקן כי היו הם האחראים ובעלי השליטה על בניית התקרה אשר קרסה. בנסיבות אלו היה עליהם לנקוע מידה סבירה של זהירות וקפידה ולמנוע את הסכנה בעת בניית התקרה. מיותר לציין כי הרשעה פלילית יכולה לשמש בתור ראיה במשפט נזיקי מאוחר יותר.
אחריות בעל המקרקעין
התובע טען כי בעל הנכס היה אחראי על עבודתם של המהנדס ומנהל העבודה, עת שילם את שכרם ושכר את שירותיהם. לטענת ב"כ התובע, אחריותו של בעל הנכס נובעת אף היא מהליך הפלילי בו הורשעו המהנדס ומנהל הבנייה.
בעל הנכס טען להגנתו כי לא התקיים במקרה דנן מבחן השליטה והפיקוח בינו לבין מנהל העבודה. לשיטתו, תלושי השכר הופקו כברירת מחדל לאחר שמנהל העבודה לא יכל היה להגיש חשבוניות. עם זאת, בית המשפט קבע כי בעל הנכס היה מבצע העבודה בהיותו מזמין עבודה באמצעות עובדות או קבלנים. כמו כן, תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה קובעת כי מבצע בנייה אחראי לכך שעבודת הבנייה תתבצע בהנהלתו הישירה של מנהל עבודה אשר מונה מטעמו.
על פי הראיות, בעל הנכס לא בירר האם למנהל העבודה יש את ההסמכה הדרושה בכדי לבצע את המוטל עליו. כמו כן, בעל הנכס לא דיווח על מינוי מנהל עבודה למשרד העבודה, כפי שהוא נדרש לעשות במסגרת תקנות הבטיחות בעבודה. כאן המקום לציין כי מנהל העבודה אשר מונה היה אמנם בעל ניסיון, אך חסר הכשרה מקצועית. ראיה לאי יכולתו לבצע את העבודה ניתן היה לראות בתאונה המצערת, נכתב בפסק הדין.
הפרת חובת הזהירות
החזקת מקרקעין מטילה חובת זהירות מושגית על בעל המקרקעין כלפי המבקרים. הזיקה של בעל הנכס לנכס במקרה דנן, הותירה בידיו את היכולת לצפות סיכונים שנוצרו ולמונעם. למשל, בעל הנכס ידע כי עליו למנות מנהל עבודה אך לא מינה מנהל עבודה מוסמך. כמו כן, העבודות בוצעו מבלי שהיה בידיו של בעל הנכס היתר בנייה כדין.
הזיקה האמורה מקימה חובה קונקרטית למנוע סיכונים שהיה על עבד לצפות הן בפן הטכני בהיות הסיכון טמון במעשה ובמחדל מטעמו, והן בפן הנורמטיבי. עבד הפר את חובת הזהירות כלומר סטה מסטנדרט ההתנהגות המוטל עליו ונהג בצורה בלתי סבירה, בנסיבות בהן הפרת חובת הזהירות גרמה לנזק.
