תאונת עבודה בדרך הביתה - האם עצירה במסעדה היא סטייה מהדרך?
דרגו את המאמר |
|

תאונה בדרך הביתה – האם עצירה במסעדת מזון מהיר היא הפסקה של ממש
סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונה אשר אירעה לעובד בדרכו מהעבודה לביתו הינה תאונת עבודה. הלכה פסוקה היא כי תאונת עבודה במקרים אלו תוכר כל אימת שהתקיים קשר סיבתי בין זמן הדרך לבין סיכון הדרך. דהיינו, יש להוכיח כי התאונה אירעה בזמן שהמבוטח היה בדרכו ובעקבות סיכוני הדרך.
לכלל זה קיים חריג בסעיף 81 לחוק. על פי סעיף זה, תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי הליכה לביתו איננה תאונת עבודה כאשר חלה בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת )כאשר הפסקה או סטייה זו לא היו במסגרת מילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעסיקו).
בבוא בית הדין לבחון את ההפסקה בדרך, שם הוא דגש על שני גורמים. ראשית, מה הייתה מהות ההפסקה, ושנית, מה היה אורכה. לדוגמא, כאשר עובד עוצר על מנת לרכוש לעצמו שתייה קלה או עיתון, ומיד לאחר מכן הוא ממשיך בדרכו, לא ניתן לקבוע כי מדובר בהפסקה המנתקת את הקשר בין מקום העבודה לדרך הביתה. עם זאת, ישיבה במסעדה לתקופה ארוכה ממספר רגעים עלולה להטות את הכף כנגד העובד. יצוין כי הפסקה ארוכה איננה בהכרח "הפסקה של ממש או סטייה מהדרך המקובלת". במקרים אלו, מוטל על המבוטח הנטל להוכיח כי מעשיו בעת ההפסקה הארוכה אינם שומטים את הקשר הסיבתי שבין העבודה לתאונה.
עצרה במקדונלדס לפני החזרה הביתה
בבית הדין לעבודה נדון עניינה של עובדת בחנות בקניון איילון אשר שברה את ידה בדרכה לביתה לאחר עבודה. התובעת סיימה את עבודתה בשעה 22:00 בערב ובדרך לביתה עצרה בסניף מקדונלדס בקניון על מנת לאכול. התובעת טענה כי מדובר אפוא בתאונת עבודה וזאת משום שהאירוע אירע מיד לאחר שסיימה היא לאכול במסעדת המזון המהיר. המוסד לביטוח לאומי טען כי לא מדובר בתאונה "בדרך הביתה" והעצירה לארוחה בקניון הייתה בגדר "הפסקה של ממש".
התאונה – שעה וחצי לאחר סיום המשמרת
קראו עוד בתחום:
- האם תאונה בדרך לעבודה בחניה של בניין המשותפת לכמה דיירים היא תאונת עבודה?
- תאונת דרכים בדרך לביצוע פשע - האם פיצויים?
- תחולת פוליסת ביטוח על אופנוע ביום הרכישה
- האם נפילה בדרך לעבודה, ללא הוכחת גורמי סיכון חיצוניים, היא פגיעה בעבודה?
בית הדין לעבודה בחן ראשית את טווח הזמנים ביום האירוע. הוכח כי התובעת עזבה את מקום עבודתה בסביבות השעה 22:00 בלילה ואילו מדו"ח האמבולנס עולה כי קריאה בגין נפילתה של האחרונה התקבלה במוקד בסביבות 23:35. דהיינו, לאחר שעה וחצי. זמן זה היה רב מדי מכדי להכיר בכך שהתובעת הייתה בדרכה הביתה לאחר העבודה ובמהלך הליכתה נפצעה.
"מדובר בתאונה אשר התרחשה בסביבות 23:30 (ואולי מעט קודם לכן) ובעובדת אשר נשארה בקניון במשך כשעה וחצי לאחר עבודתה", נכתב בפסק הדין, "לא ברור מה עשתה התובעת במשך שעה וחצי מאז שסיימה לעבוד. ככל הנראה, פנתה האחרונה לענייניה האישיים. אי לכך, יש לקבוע כי השהייה בקניון נעשה לשם צרכים אישיים ומהווה אפוא סטייה או הפסיקה של ממש מהדרך המקובלת. דהיינו, לא מדובר בתאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק".