בקע דיסק הגורם גם לנכות אורטופדית וגם לנכות נוירולוגית

דרגו את המאמר

עובדים רבים נאלצים לסבול לא אחת מכאבי גב ונזקים שונים בעמוד השדרה. לעיתים, מדובר בנזקים אשר מקורם בעבודה בגין מאמץ יתר המופעל על גבו של העובד (לדוגמא, עובד המועסק במטלות פיסיות). כמו כן, נזקים אלו יכולים להיגרם לעובד גם בשל מאמץ חד פעמי או חבלה בעבודה. על פי רוב, הפגיעות אשר נגרמות לעובדים בעמוד השדרה מתאפיינות בחבלות בין החוליות לבין הדיסקים הבין חולייתיים, דהיינו – בלט דיסק או פריצת דיסק.

      קראו עוד על פריצת דיסק:

• האם שירות במשטרה אשר כלל סחיבת ציוד כבד גרם לפריצת דיסק?
• פריצת דיסק בעקבות מאמץ מיוחד בעבודה, האם תאונת עבודה?
• הכרה בפריצת דיסק כתאונת עבודה על פי תורת המיקרו-טראומה

בלט דיסק הינו מצב בו הדיסק אשר מצוי בין החוליות בעמוד השדרה מתבלט החוצה מגבולות המבנה הגרמי של החוליות. פריצת דיסק, לעומת זאת, הינו מצב בו החומר הפנימי של הדיסק מתבלט דרך הציפוי הסיבי החיצוני שלו.
פריצת דיסק עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד העצב אשר יכול לבוא גם לידי ביטוי בלחץ על שורשי העצב או הרצועות.

במקרים מסוימים, פריצת דיסק גורמת לחולשת שרירים, אובדן תחושה, פגיעות נוירולוגיות ועוד. כל אחת מפגיעות אלו יכולה להקים לעובד זכאית להכרה בנכות רפואית צמיתה. במקרים בהם הפגיעות הינן תפקודיות אך גם נוירולוגיות, נשאלת השאלה האם ניתן לזכות בשתי הנכויות במצטבר.

תקנה 37(10)(ב) ומשמעותה

תקנה 37(10)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי עוסקת בבקע הדיסקוס (פריצת דיסק). לפי תקנה זו, אחוזי הנכות - כאשר קיימת הפרעות - ייקבעו בהתאם להגבלה של התנועות בקטע המתאים בעמוד השדרה, או בכפוף לממצא הנוירולוגי. לא אחת, בית הדין לעבודה עסק בפרשנות תקנה זו.

בעבל 254/08, אשר נדון לא מזמן בבית הדין הארצי לעבודה, עסק בית הדין בעניינו של חשמלאי אשר בשל פגיעה נוירולוגית, בעצב השיאטיקוס, נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 10%. לאחר מכן, במסגרת תביעה להכרה בהחמרה במצבו הבריאותי, נמצא כי הוא סובל גם מנכות אורטופדית בשל הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני. הועדה הרפואית לעררים קבעה, עם זאת, כי אין לקבל את בקשתו של המבוטח להגדיל את נכותו הצמיתה וזאת לאור התקנה הנ"ל.

המבוטח פנה לבית הדין לעבודה והשיג את קביעת הועדה. המערער טען כי היות והוא לוקה בשתי הנכויות, האורטופדית והנוירולוגית גם יחד, פרשנות תקנה 37(10)(ב) חייבת להביא למסקנה כי יש להעלות את נכותו הרפואית הצמיתה. בית הדין הארצי דחה טענה זו.

בפסק הדין נכתב כי לשון התקנה הינו ברור והוא מעמיד את הבחירה במקרים אלו, בין נכות נוירולוגית ובין נכות תפקודית. "מתקין התקנות היה ער לכך כי ייתכן וליקוי מסוים יבוא לידי ביטוי במספר נכויות", קבע בית הדין הארצי, "למרות שפריצת דיסק עלולה להביא לנכות עצבית שלא באותו הפרק, עדיין התקנה ברורה ויש לקבוע נכות אחת בלבד, הגבוהה מבין השתיים".

שינוי המגמה בעקבות פסיקת בג"צ

גישה זו השתנתה במסגרת פסיקת בג"צ אשר ניתנה במרץ השנה. מדובר בפסק דין אשר ניתן בבג"צ 1634/09 בעניין בן ציון פנקס נגד בית הדין הארצי לעבודה והמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט העליון קבע במקרה זה כי תקנה 37(10)(ב) מאפשרת לנפגע אשר פונה לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, לזכות גם בנכות אורטופדית בלבד, גם בנכות נוירולוגית בלבד ואף בשתי הנכויות יחדיו.

למעשה, נוסחה של התקנה שונה בפסק הדין מ"או" ל"ואו". כמו כן, בג"צ קבע כי נפגעים אשר קיבלו בעבר נכות רק בגין אחת מהנכויות, רשאים להגיש בקשות להחמרה במצבם הבריאותי על בסיס הפסיקה העדכנית.