האם מורה לקתה באירוע מוחי בעקבות לחץ בגין רפורמת אופק חדש?

דרגו את המאמר

האם מורה לקתה באירוע מוחי בגין רפורמת "אופק חדש"?

בל (נצ') 28082-04-11

במרץ 2008 העלתה שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, הצעה לתוכנית רפורמה מקיפה בענף החינוך בישראל. התוכנית המפורסמת, אשר ענתה לשם "אופק חדש", ביקשה אפוא לשנות "סדרי עולם" בתחום החינוך במדינה. מטרותיה העיקריות של השרה בתוכנית, לדבריה, היו לשפר את שכרם ומעמדם של עובדי ההוראה, להגדיל את מרחבי הלמידה של התלמידים, להרחיב את סביבת העבודה של המורים, לסייע בפיתוח מקצועי של ההוראה בישראל וכדומה.

מורים רבים טענו לא אחת כי הרפורמה הטילה עליהם עומס משמעותי ולחצים נפשיים. להלן דוגמא למקרה בו מורה אשר בבית ספרה הוחלה הרפורמה הנ"ל, טענה כי בעקבות לחצים קשים שהיו תולדה של המהלך המדובר, היא לקתה באירוע מוחי. לטענתה, עסקינן בתאונת עבודה.

תאונת עבודה בגין אירוע מוחי, אימתי?

הכרה באירוע בתור תאונת עבודה צריכה להיות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. סעיף 79 לחוק זה קובע כי תאונת עבודה הינה "תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי עבודתו ובעקבותיה". בסעיף 83 לחוק הנ"ל נקבע כי במידה ותאונה התרחשה שלא בגין "גורמים חיצוניים הנראים לעין", לא רואים אותה בתור תאונת עבודה זולת אם הוכח שהשפעת העבודה לא הייתה פחות בהרבה מהשפעתם של גורמים אחרים.

פעמים רבות, עובדים אשר לקו באירוע מוחי טוענים כי האירוע היה תאונת עבודה. במקרים אלה, הטענה היא למעשה כי תנאי עבודה חריגים, כגון לחץ ועומס נפשי, הם אשר גרמו לאירוע המוחי. במקרים כגון דא, בית הדין לעבודה בוחן את נסיבות המקרה ובעיקר את קיומו או העדרו של "אירוע חריג".

מבחן האירוע החריג

בבג"צ 91 משה פפו נ' בית הדין הארצי לעבודה, הובהרה מהותו של מבחן האירוע החריג. יש לציין כי במקרה זה היה מדובר בתביעה להכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי המבחנים מבחינת האירוע החריג לגבי אוטם שריר הלב, יפים גם לענייני אירועים מוחיים. בבג"צ פפו נקבע כי "במידה והעובד לקה באוטם שריר הלב בעת שהתנסה במאורע חריג בעבודתו (או בסמוך לאחר מכן), או שבמסגרת העבודה העובד נדרש למשימה שהייתה כרוכה במאמץ מיוחד ויוצא דופן, קיימת הנחה כי האוטם אירע בגין המאורע או המאמץ".

במקרה דנן, בית הדין לעבודה נדרש לבחון האם המורה, אשר טענה ללחצים קשים בעבודתה ובחייה, לקתה באירוע מוחי אשר היה "אירוע חריג לעניין ההכרה במבוטחת כנפגעת עבודה". המורה במקרה דנן טענה כי היא עבדה במשך 30 שנה בתור מורה בבתי ספר יסודיים וביצעה את עבודתה בנאמנות ומסירות. לטענתה, עם החלת רפורמת "אופק חדש" בבית הספר בו היא מלמדת, שונו תנאי עבודתה בשני היבטים עיקריים - נוספו לה 12 שעות עבודה בפועל, והיא חויבה להשלים תואר אקדמי.

      קראו עוד על אירועים מוחיים בתור תאונת עבודה:

• הכרה באירוע מוחי אשר נגרם כתוצאה מלחץ בעבודה כתאונת עבודה
• אירוע מוחי בו לקה נהג מונית תוך כדי נסיעה עם לקוח - האם תאונת עבודה?
• ההבדל בין קשר סיבתי רפואי לבין קשר סיבתי משפטי - תאונת עבודה
• מנתח לב לקה במהלך ניתוח באירוע מוחי, האם תאונת עבודה?
• אירוע מוחי כתאונת עבודה למרות קיום גורמים נוספים

על מנת לעמוד במטלות המדוברות, המורה טענה כי היא קבעה את כלל הלימודים האקדמיים ביום אחד וכן עשתה כל שביכולתה בכדי לעמוד לרשות התלמידים גם בשעות שנוספו למשרתה. לדבריה, הלחץ והעומס גברו באופן ניכר בימים אשר קדמו לאירוע המוחי. לטענתה, במהלך סוף השבוע שלפני האירוע, היא הכינה חומר לקראת יום ההורים שהיה אמור להתקדם ביום ראשון שלאחריו. כמו כן, התובעת טענה כי ביום ההורים היא עבדה עד השעה 20:00 בערב. למחרת, לטענתה, היא עבדה עד השעה 16:00 והייתה צריכה להתכונן לבחינה במכללה יום לאחר מכן.

התובעת טענה כי היא למדה אל תוך הלילה ונרדמה כאשר ספרי הלימוד שלה מונחים עליה. היא הגדירה את הימים הללו כ"לחץ אדיר, הן מבחינת יום ההורים והן מבחינת המבחן במכללה שהיה גדול, תלת שלבי ומורכב". התובעת התעוררה בשעה שלוש לפנות בוקר, חשה ברע, נפלה, הובהלה לבית החולים ושם אובחן כי היא לקתה באירוע מוחי חריף. האם תיאור השתלשלות העניינים הנ"ל, כפי שהוצג על ידי התובעת, הצביע על קיומו של אירוע חריג שיכול היה לגרום לאירוע מוחי?

האם אירוע חריג?

בית הדין לעבודה קבע כי יש לענות על שאלה זו בחיוב. בפסק הדין צוין כי עדותה של המורה, כמו גם עדותה של חברתה שהעידה עבורה, היו מהימנות ועקביות. כמו כן, נקבע כי למרות ש"מתח מתמשך מתחילת השנה (עם השקת "אופק חדש" בבית הספר) לא היה יכול להיות אירוע חריג", הרי שתיאור האירועים בימים שלפני האירוע המוחי ענה על הדרישות הרפואיות והמשפטיות מבחינת החוק והפסיקה.

"יהיה מי שיאמר כי לחץ ומתח הכרוכים בבחינה אקדמית, אינם מצדיקים מבחינה אובייקטיבית את הלחץ והמתח בו הייתה התובעת נתונה", כתב השופט בפסק הדין, "אולם, קביעת חריגות הדחק הנפשי צריכה להיקבע סובייקטיבית". לאחר ההכרה באירועים כ"אירוע חריג" לעניין הגדרת "תאונת עבודה", בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו על מנת לעמוד על הקשר הסיבתי שבין האירוע המוחי לתנאי עבודתה של המורה.