תאונת עבודה בחו``ל - החלקה בכניסה לרכבת תחתית בניו יורק
דרגו את המאמר |
|

החלקה ברכבת התחתית בניו יורק כתאונת עבודה
בית הדין לעבודה קבע כי רופא ישראלי אשר היה בהשתלמות בניו-יורק, ונפל תוך כדי שהוא מחליק בכניסה לרכבת התחתית בתפוח הגדול, יוכר כנפגע עבודה. מדובר אפוא בתאונת עבודה בדרך לעבודה, לפי סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי, התשמ"ה-1995.
התובע שנפגע בתאונת עבודה בחו"ל, הוא רופא נשים העובד בבית החולים ביילינסון. ביוני 2006 נשלח התובע מטעם בית החולים, ובמימון המוסד הרפואי, להשתלמות בת כחודש ימים באוניברסיטת קורנל במנהטן, ניו יורק. במהלך כל תקופת ההשתלמות, התובע שהה אצל אחותו המתגוררת בניו יורק, והוא היה מגיע לאוניברסיטה באמצעות הרכבת התחתית. ביום האירוע התובע טען כי הוא נפל בכניסה לרכבת וזאת משום שהמשטח היה מכוסה בשלג קפוא.
קראו עוד בתחום:
- תביעותיהן של אם בית ופקידה להכרה בתאונות עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה
- התכופפות בעבודה והחמרה בכאבי גב - האם תאונת עבודה?
- כאבי גב ובלט דיסק בעקבות שירות בהנדסה קרבית
- תאונת עבודה של ספר - כאבים בגב וכאבים ביד
- הכרה בלוחם שייטת אשר לא התלונן על כאבים במהלך השירות כנכה צה"ל
התובע טען כי הוא ניסה לרדת במדרגות לרכבת התחתית, אך מעד ונפל. כתוצאה מהנפילה, טען התובע, נגרמו לו נזקי גוף שונים כגון פגיעות בגב, בעמוד השדרה ובעכוז. התובע הוסיף כי הוא קם לאחר התאונה והמשיך בדרכו, אך במהלך היום חש בכאבים בחלקי הגוף המפורטים. לדבריו, הוא היה סבור כי מדובר בחבלה כהה שכאביה יחלפו ועל כן לא פנה לטיפול רפואי.
לדאבונו, הכאבים לא חלפו גם לאחר שובו לישראל וכיום הוא סובל מפגיעות שונות בגבו. אי לכך, הוא הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי על מנת שיוכר האירוע כתאונת עבודה. המל"ל דחה את התביעה בקובעו כי "לא הוכח קשר סיבתי בין התאונה לבין הממצאים הרפואיים אשר אובחנו לראשונה חצי שנה מאוחר יותר".
הכרה בכאבי גב - הנטל הכבד
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה הינה "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". כאשר מדובר בפגיעות גב, על מנת שעובד יזכה כי פגיעות אלו יוכרו בתור תאונת עבודה, עליו להוכיח כי במהלך העבודה אירע דבר מה אשר בגינו נתפס הגב, או שתקפו את המבוטח כאבים קשים אשר מנעו ממנו להמשיך לעבוד.
ביסודם של הדברים, מעניק בית הדין לעבודה משקל רב לאמינות המיוחסת לגרסתו של התובע. היות ורבים מהאזרחים בישראל סובלים מכאבי גב בדרגות שונות, הנטל המונח על הטוען לכאבי גב כתוצאה מהעבודה איננו קל להרמה. במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי התובע הרים את הנטל האמור.
המוסד לביטוח לאומי ניסה להפנות את בית הדין לסתירות שונות בגרסאותיו של התובע. לדוגמא, בנוגע לזהות הסמכות הרפואית אליה פנה עם חזרתו לישראל. כמו כן, התובע הפנה למסמכים רפואיים שנכתבו מתוך מוצא פיו, ולא כתוצאה מבדיקות רפואיות כנטען על ידו. בית הדין קבע כי התובע הציג הסברים סבירים לסתירות אלו. בסופו של היום, בית הדין ציין כי היות ומדובר בעובד שהינו רופא, רפואת מסדרון אותה קיבל מעמיתיו הרופאים הינה סבירה בנסיבות העניין. אי לכך, העדר רשומים רפואיים רלבנטיים אינם יכולים לפגוע בגרסתו של מבוטח זה.