תאונה במהלך סמינר וסוגיית הקשר לעבודה מבחינת חוק הביטוח הלאומי
דרגו את המאמר |
|

בל (ת"א) 10644-10-11
אחות המועסקת בבית חולים במרכז הארץ יצאה בנובמבר 2010 לסמינר מטעם "האגודה לקידום מקצועי וחברתי של האחים והאחיות בבתי החולים בישראל". הסמינר התקיים במלון בים המלח. יודגש כי בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל על עבודתם של אחים ואחיות, האחרונים רשאים לצאת לסמינרים מסוג זה אחת לתקופה.
קראו עוד בתחום:
- תאונת בחדר בבית מלון בחופשה מטעם העבודה - האם תאונת עבודה?
- נסעה להשתלמות מטעם העבודה בים המלח, ונפלה בבריכה, האם תאונת עבודה?
- החלקה ונפילה בעת חופשה בבית מלון עקב התרשלות
כבר ביום הראשון לסמינר, כאשר האחות הייתה בדרכה לחדר האוכל, היא מעדה ונפלה. רופא שבדק אותה המליץ על פינויה המיידי לבית החולים. עם זאת, האחות החליטה לדחות את הטיפול הרפואי עד לסוף הסמינר. היא הכינה לעצמה גבס זמני ופינתה את עצמה לבית החולים בו היא עובדת עם תום הסמינר. כעת, האחות טענה כי הנפילה במלון הייתה תאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את טענותיה וזאת משום שנטען כי הסמינר לא היה חלק מעבודתה של האחרונה.
תאונת עבודה בהשלמות - פגיעה בעבודה בסמינר
המסגרת החוקית הנוגעת לסוגיות כגון דא קבועה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מגדיר תאונת עבודה כאירוע בו עובד נפגע תוך כדי ובמהלך עבודתו. ההלכה הפסוקה הוסיפה כי גם פעולות נלוות לעבודה נחשבות כחלק מעבודתו של העובד. לדוגמא, עובד אשר נפגע במהלך סיור מטעם העבודה יכול להיות מוכר כנפגע עבודה על ידי הביטוח הלאומי. במקרה דנן, נשאלה השאלה מהו מעמדו של הסמינר המקצועי, מבחינת החוק ונוכח הפסיקה.
בית הדין הארצי לעבודה, בעב"ל 91/99 אלברט אילוז – המוסד לביטוח לאומי, קבע כי מקרים מסוג זה צריכים לעבור "מבחן דו שלבי". ראשית, בית הדין לעבודה עומד על מהותו של האירוע וזיקתו למקום העבודה. לאחר מכן, בית הדין בוחן את מידת הפעילות הספציפית ואת הקשר שהיה לפעילות זו לאירוע המוכר. על מנת לסייע בהליך ברירת המוץ מן התבן, הפסיקה קבעה שורה של "מבחני עזר" לעניין זה, לדוגמא:
- מי מימן את האירוע?
- האם המעביד עודד את העובדים לקחת חלק באירוע?
- האם האירוע היה "אירוע חובה"?
- מי ארגן את האירוע (למשל את ההסעות או את פרטי הלינה)?
- האם ההשתתפות באירוע הייתה על בסיס שעות עבודה או ימי חופשה?
- האם המעסיק הפיק תועלת כלשהי מהשתתפותם של העובדים באירוע?
מן הכלל אל הפרט
במקרה דנן, בית הדין לעבודה הגדיר את הסמינר המדובר כ"פעולה הנמצאת בתווך". מחד גיסא, הודגש כי האחות לא הייתה חייבת להשתתף בסמינר. מאידך, לא היה ניתן לקבוע באופן קטגורי כי המעסיק לא הפיק כל תועלת מהשתתפותה זו. כמו כן, המעסיק לא יזם את הסמינר ולא חייב את האחות לקחת בו חלק. עם זאת, בית הדין לעבודה מצא כי המעסיק אכן עודד את העובדים לצאת להשתלמות. לדוגמא, המעסיק היה חתום על הסכמים קיבוציים לפיהם העובדים רשאים לצאת מדי תקופה לסמינרים מסוג זה.
כמו כן, המעסיק ידע על היציאה לסמינר וזו אושרה מראש. בפסק הדין הודגש כי הסמינר נערך על בסיס ימי עבודה והתובעת המשיכה לקבל את שכרה גם במהלך ימים אלה. בית הדין לעבודה ציין עוד כי הסמינר אורגן על ידי "גוף מקצועי רלבנטי" אשר משתייך לסקטור המקצועי של התובעת. תכליתו של הסמינר הייתה הרצאות מקצועיות ונושאים הקשורים בטבורם לעבודתה של התובעת.
זאת ועוד, הסמינר פנה לעובדים ולא הייתה נוכחות של חבריהם ו/או בני משפחותיהם בהשתלמות. בית הדין לעבודה הוסיף וקבע כי התובעת החליקה בדרכה לחדר האוכל, אשר מהווה ללא ספק חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מההשתלמות. בסופו של היום, תביעתה של האחות התקבלה והאירוע הוכר כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.