תאונת עבודה בגין עבודה עם מסור חשמלי ללא הדרכה - רשלנות מעסיק

דרגו את המאמר

תאונת עבודה בנגריה - עבודה עם מסור חשמלי ללא הדרכה

תא (נצ') 9107-06-09‏

תאונות עבודה עלולות להיגרם בגין רשלנות המעסיק. במקרים אלה, העובד רשאי להגיש תביעת נזיקין כנגד מעבידו וזאת על בסיס עוולת הרשלנות. ישנם שלושה יסודות אשר מרכיבים עוולה נזיקית זו - חובת הזהירות (מושגית וקונקרטית), הפרתה של חובת הזהירות, ונזק. ההלכה הפסוקה עסקה פעמים רבות בעוולת הרשלנות וזו הולבשה ופשטה בגדים שונים.

      קראו עוד על רשלנות מעסיקים:

• נפילה במדרגות בעבודה בגין רשלנות המעסיק, האמנם?
• תאונה לעובד בגין מעלית לשינוע סחורות שהתמוטטה - האם רשלנות המעסיק?
• מסעדה תפצה טבח אשר נפגע מסכין במהלך עבודתו
• עובד לקה במפרצת בעקבות תנאי עבודה קשים וחריגים - האם אחריות המעביד?
• חשיפה לחומרים כימיים בעבודה גרמה להתפתחות מחלת כבד, האמנם?

על פי רוב, בית המשפט בוחן תביעת רשלנות על בסיס השאלה הבאה - האם מדובר במעשה רשלני (או ברשלנות באי עשיית מעשה) על בסיס "מבחן הציפיות"?. דהיינו, בית המשפט שואל את עצמו האם הנתבע היה יכול לצפות את הנזקים אשר ייגרמו כתוצאה מהתנהלותו, אם לאו. לדוגמא, כאשר עסקינן ברשלנות מעסיק, יכולה להישאל למשל השאלה האם האחרון העמיד לרשות עובדיו כלי עבודה בטוחים או שמא מדובר בכלים מסוכנים אשר הוא היה יכול לצפות שייגרמו לנזקי גוף שונים.

הלכה פסוקה היא כי אחריות מעביד כלפי עובדיו מקימה חובת זהירות מושגית. חובת הזהירות הנ"ל מקפלת בתוכה את החובה לדאוג לכלי עבודה בטוחים, להנהגת שיטת עבודה בטוחה, לפיקוח על יישום עקרונות הבטיחות בעבודה וכדומה. למעשה, החובה המוטלת על המעסיק הינה אפוא כפולה. מחד, עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה. מאידך, עליו לפקח על קיומם של הנהלים המרכיבים את הבטיחות בעבודה. דהיינו, מוטל על המעביד לדאוג להדריך את עובדיו ולהתריע בפניהם מפני סכנות העלולות "לארוב" להם בזמן העבודה. חוסר אזהרה מצידו עלול להיתפס כרשלנות ולהביא לחיובו בפיצויים.

העובד השתמש במסור חשמלי בפעם הראשונה

במקרה אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה, נגרהגיש תביעה כנגד מעסיקו. הנגר נפגע באגודלו בזמן שעבד בנגריה עם מסור חשמלי. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי המעסיק יפצה את העובד הפצוע. בפסק הדין נקבע כי רשלנותו של המעסיק במקרה זה הייתה כפולה. נקבע כי לא רק שהמעסיק הנתבע לא הנהיג בנגריה שיטת עבודה בטיחותית, אלא שהוא אף אפשר עבודה "מסוכנת עד למאוד".

הודגש כי המעסיק לא נקט באמצעים הדרושים על פי הדין למנוע את הסכנה אליה נחשף התובע (סכנה אשר התממשה בסופו של היום). בית הדין לעבודה קבע כי המעסיק לא סיפק לעובד אמצעי מיגון חיוניים, לא הציב במקום ממונה על העבודה אשר היה אמור להשגיח על אופן ביצוע המלאכה, ולא פיקח על הבטיחות בעבודה בעצמו.

זאת ועוד, ביום האירוע, התובע עבד לראשונה בחייו על המכונה המסוכנת. דהיינו, לא רק ששיטת העבודה הייתה מסוכנת, ולא די בכך שהמכונה לא הייתה בטיחותית, המעביד אף לא התחשב בכך שעסקינן בעובד ללא ניסיון במכשיר המדובר. בית המשפט הרחיב וקבע כי מדובר כמעט ב"הצבת מכשול בפני עיוור".

אשם תורם, האמנם?

הנתבע טען כי גם אם הוא היה אחראי לאירוע, היה על בית המשפט לייחס אשם תורם משמעותי לתובע. בעניין זה, הנתבע טען כי התובע הינו נגר בעל ניסיון אשר היה אמור לדעת להיזהר במהלך עבודתו עם המסור החשמלי. בית המשפט דחה טענה זו. נקבע כי אין לייחס לתובע, במקרה הספציפי הנ"ל, אשם תורם.

"המעסיק גרם לתאונה באשמתו הבלעדית ועסקינן בתאונה בה עובד נפגע ממכונה מסוכנת עליה הוא עבד לראשונה בחייו", נכתב בפסק הדין, "הנתבע, בתור מי שהיה מופקד על הנגרייה ועל עבודתו של התובע, היה צריך לדאוג לשיטת עבודה בטוחה ובתי המשפט נוטים לדקדק בעניין זה עם המעסיקים". לסיכום, נקבע כי בית המשפט לא ימצא בנקל עובד הסומך תביעתו על הפרת חובה חקוקה של מעביד לקיום הבטיחות במקום העבודה, אשם ברשלנות תורמת.