תאונה בחוג מטעם העבודה שנערך מחוץ לשעות העבודה - האם תאונת עבודה?

דרגו את המאמר

פציעה בחוג באולינג מטעם העבודה - האם תאונת עבודה?

בל (חי') 4492-03-12

חברות רבות מעודדות פעילות ספורטיבית של העובדים ולא אחת הן מארגנות ימי ספורט חד פעמיים או קבועים. האם פציעה במהלך אירוע ספורט כגון דא הינה תאונת עבודה? להלן דוגמא למקרה כאמור.

מדובר בעובד אשר הועסק בחברת בת של רפא"ל. העובד נפצע במהלך משחק באולינג וטען כי מדובר בתאונת עבודה. מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי הפציעה הייתה במסגרת "פעילות אשר לא היה לה זיקה לעבודה". נטען כי התאונה נגרמה בעת משחק באולינג כאשר לא הוכח "האינטרס שהיה למעביד באותה פעילות". בעקבות דחיית התביעה בביטוח לאומי, העובד פנה לבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו.

      קראו עוד בתחום זה:

• האם העובד יפוצה בגין תאונה שארעה במהלך יום ספורט?
• בטופס האשפוז נרשמה פגיעה עקב "תאונת ספורט" - האם תוכר "תאונת העבודה"?
• פציעה במהלך שיעור התעמלות - פיצויים לתלמידה שנפגעה
• פיצויים לא ישולמו לצלם אשר נפגע במהלך צילום גולשים בחוף אסור לרחצה
• פיצויים בגין פציעה בתחרות משיכת חבל

השאלה אשר עמדה על הפרק הייתה - האם משחק הכדורת היה בגדר פעילות נלווית לעבודה? בית הדין לעבודה ציין כי פסקי דין רבים עסקו בעבר בקשר שבין אירוע ספורט ובין פעילות נלווית לעבודה. לדוגמא, בית הדין הארצי לעבודה, במסגרת פסק דין שניתן על ידו בעב"ל 91/99 אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי, קבע לעניין זה מבחן דו שלבי.

בשלב ראשון, נבדקות השאלות הבאות - מה הייתה מהותו של האירוע כפעולה נלווית לעבודה, מה היה העניין של המעביד באירוע, האם האירוע נעשה בזיקה לעבודה. לאחר מכן, ובמידה והאירוע מוכר כפעולה נלווית לעבודה, נשאלות שאלות הנוגעות למקרה הספציפי (מהי הפעולה אשר במהלכה העובד נפגע והאם היה לה קשר עם האירוע המוכר? האם הפעולה הייתה רלבנטית לאירוע בכללותו? האם היא היוותה חלק אינטגראלי ממנו?).

בעניין אילוז, בית הדין הארצי הדגיש כי לא כל פעילות גיבוש הינה פעולה נלווית לעבודה. במקרים כגון דא, הטוען לכך צריך להוכיח זיקה למקום העבודה ואינטרס שהיה למעביד בקיום המפגש. לדוגמא, כאשר עובדים נפגשים על זמנם הפרטי מחוץ לשעות העבודה למשחק כדורגל, לא מדובר בפעולה נלווית לעבודה.

עם זאת, במידה והמעסיק מעוניין בגיבוש צוות העובדים, ועל כן הוא מאפשר להם לצאת מוקדם מהעבודה למשחק כדורגל, ומשכיר עבורם מגרש בתשלום, מדובר בפעולה שיכולה להיות קשורה לעבודה. הלכה פסוקה היא כי יש להכיר בכך שפעילויות חברתיות מחוץ למסגרת העבודה יכולות בהחלט להיות אינטרס של המעסיק והוא נוטל בהן חלק פעמים רבות באופן אקטיבי וכספי.

בסופו של היום, בית הדין לעבודה בוחן את מכלול הנסיבות המוצגות בפניו, וקובע בהתאם לסוגיה הנדונה באופן ספציפי. במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי משחקי הכדורת אשר העובדים השתתפו בהם היו למעשה מעין ליגה פנימית לבאולינג שהיו חברים בה בעיקר עובדי החברה. כמו כן, לא הייתה מחלוקת כי התאונה התרחשה במהלך אחד המשחקים כאשר רגלו של התובע החליקה והוא נפל (בגין הנפילה נגרם לו קרע במיניסקוס).

מעורבות משמעותית של המעסיק בחוג הכדורת

חוג הכדורת המדובר פעל במסגרת החברה במשך שנים רבות וכבר מאז 1995. החוג התקיים בכל יום רביעי והוקמה במסגרתו ליגת באולינג שהורכבה בעיקר מעובדי החברה. המשחקונים מומנו באופן מלא על ידי החברה. כמו כן, החברה מימנה חולצות לשחקנים, גביעים למנצחים, הסעות לבאולינג ומחצית מעלות הכדורים. זאת ועוד, בתום כל עונה הייתה נערכת מסיבה במפעל בנוכחות מנהלי החברה.

בית הדין לעבודה קבע כי ממכלול הראיות שהוצגו בפניו, ניכר היה כי למעסיקה היה אינטרס ברור וישיר בקיומה של ליגת הבאולינג שפעלה בקרב העובדים במשך כ-15 שנה. "החברה שילמה עבור המשחקים, מימנה גביעים ותלבושות, נשאה בעלות מוניות לאולם הבאולינג ואפשרה לעובדים ליטול חלק בתחרויות", נקבע בפסק הדין, "כל אלה הצביעו לכאורה על אינטרס ישיר של החברה בקיום החוג כגורם מלכד של העובדים במפעל".

הביטוח הלאומי טען כי הפעילות נעשתה מחוץ לשעות העבודה. כמו כן, נטען כי חלק מהשחקנים לא היו עובדי החברה אלא קרובי משפחה וחברים. בית הדין לעבודה קבע כי חרף טענות אלה, משחק הבאולינג היה פעולה נלווית לעבודה. באשר לביצוע הפעילות מחוץ לשעות העבודה, נקבע כי לא מדובר בתנאי שהינו "חזות הכל". דהיינו, "המבחן הנוגע למועד ביצוע הפעילות איננו עניין מכריע לכשעצמו. פגיעה בעבודה הוכרה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה גם במקרים בהם היא ארעה לעובדים ביום המנוחה השבועי שלהם".