תאונת דרכים במהלך הפסקה בעבודה לשם סידורים - האם תאונת עבודה?

דרגו את המאמר

תאונת דרכים בעת יציאה מהעבודה לסידורים פרטיים - האם תאונת עבודה?

ב"ל 37961-03-10

אדם אשר עבד בתור מציל מזה למעלה מ-40 שנה בחוף בחיפה נהרג בתאונת דרכים ביולי 2009, וזאת כאשר הוא יצא מהעבודה לשם סידורים בסניף הבנק. בני משפחתו הגישו למוסד לביטוח לאומי תביעת תלויים בטענה כי האירוע היה תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה. מנגד, הביטוח הלאומי טען כי היות והמנוח יצא מעבודתו לבצע סידורים פרטיים, אין עסקינן בתאונת עבודה. בני המשפחה הגישו תביעה בעניין לבית הדין לעבודה.

התובעים טענו כי המנוח היה עובד בחודשי הקיץ בתור מציל בחוף ועסקינן בעבודה בהיקף של שבעה ימים בשבוע, החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הערב המאוחרות. אי לכך, נטען כי לא הייתה למנוח ברירה אלא לצאת לבנק בשעות העבודה (וזאת משום שהבנקים היו סגורים לאחר עבודתו). בני המשפחה הוסיפו כי המנוח יצא לבנק על מנת למשוך את שכרו והוא קיבל לכך את אישורו של המעסיק. הודגש גם כי המעסיק לא "קיזז" את היציאה לבנק משכרו של המנוח. דהיינו, נטען כי היציאה לבנק הייתה קשורה בטבורה לעבודה.

      קראו עוד בתחום:

• תקיפה בדרך מהעבודה הביתה לאחר תאונת דרכים - האם תאונת עבודה?
• נפגעת תאונת דרכים איבדה עבודתה לאחר התאונה - פסיקת פיצויים
• תאונת דרכים של עצמאי בדרך לעבודה - האם עובד ברכב מעביד?
• תאונת עבודה במהלך הפסקה בתוך יום העבודה
• סייר ביטחון אשר נפגע מפליטת כדור לא יוכר כנפגע עבודה

בית הדין לעבודה קבע כי לא היה מנוס מדחיית התביעה של בני המשפחה לקצבת התלויים. נקבע כי במקרים כגון דא, "מבחן האלמלא" איננו מספיק. דהיינו, לא ניתן להכיר באירוע כתאונת עבודה על בסיס הטענה כי אלמלא המנוח היה עובד כמציל בחוף הים, הוא לא היה נקלע לתאונה ולא היה מוצא את מותו בטרם עת. בית הדין הדגיש כי המנוח היה זה אשר בחר בתאריך ובשעה שבהם יצא מהעבודה, ומטרתו הייתה לשם סידורים פרטיים (משיכת משכורת). הודגש כי מדובר בפעולה אשר המעסיק לא ביקש מהמנוח לעשות מתוקף עבודתו.

המעסיק לא חייב את המנוח ללכת לבנק

"פעולות אשר עובד מבצע בחשבון הבנק שלו, כולל משכורתו, אינן פעולות אשר יש להכיר בהן ככאלה שנעשו לשם צורכי המעסיק", נכתב בפסק הדין, "לאמור, לא מדובר בפעולות שניתן לומר שהן היו נלוות, במידה סבירה, לעבודה". במקרים בהם המעסיק קובע לעובד את המועד והמקום שבו הוא אמור לקבל את שכרו, והאחרון נדרש להגיע לשם, מדובר בפעולה הנלווית לעבודה. עם זאת, כאשר המעסיק מפקיד את הכסף לבנק, והעובד בוחר על בסיס זמנו (הפרטי או במהלך הפסקה מהעבודה) למשוך את משכורתו, אין עסקינן בפעולה נלווית לעבודה.

בית הדין לעבודה הדגיש כי העבודה משתרעת בעיקרון גם על השלב של קבלת השכר (וזאת משום שחוזה עבודה איננו מושלם ללא קבלת התשלום בגין העבודה). אי לכך, במקרים בהם פלוני הולך לקבל את שכרו, או לברר פרטים בקשר אליו (לדוגמא, כאשר הוא טוען שהשכר ששולם לו היה שגוי), ובמהלך הליכה זו הוא נפגע, הרי שעסקינן בתאונת עבודה. עם זאת, כפי שצוין לעיל, במקרה דנן המעסיק לא חייב לתת המנוח ללכת לבנק ולמשוך את משכורתו, והוא עשה זאת על דעת עצמו.

לסיכום,

בית הדין לעבודה דחה כאמור את התביעה. נקבע כי היות והמעסיקה (עיריית חיפה) הפקידה את מלוא המשכורת בחשבון הבנק של המנוח, ולא נקבע לו מועד לשם משיכת הכספים המדוברים בחשבון הבנק, ההליכה לסניף בזמן שעות העבודה לא הייתה קשורה להיותו מציל בחוף. הודגש כי המנוח לא היה "חייב" ללכת לבנק בשעה שבחר, ולא היה זה "אילוץ בשל תנאי העסקתו" (כזכור, המשפחה טענה כי המנוח עבד תמיד בשעות בהם הבנקים פתוחים). במילים אחרות, "נסיעה לבנק שבו הופקד השכר על מנת למשוך את הכסף במזומן, גם אם הייתה זו דרכו של התובע מימים ימימה, לא הפכה את הפגיעה במהלך נסיעה זו, לתאונת עבודה".