הקשר בין המעסיק לביטוח לאומי במסגרת פיצויים בגין תאונת עבודה

דרגו את המאמר

פיצויים גם מהמעסיק וגם מהביטוח הלאומי לאחר תאונת עבודה

בעת התרחשותה של תאונה במקום העבודה, העובד זכאי לפיצוי בגין פגיעה זו. העובד יכול לקבל פיצויים גם מהמעביד וגם מהמוסד לביטוח לאומי. בדרך כלל, דמי הפגיעה שמשלם הביטוח הלאומי, נמוכים מהפיצוי שהמעביד אמור לשלם בשל התאונה שהתרחשה. כמו כן, אין תמיד התאמה בין אחוזי הנכות שקובע המוסד לביטוח לאומי, ואחוזי הנכות שנקבעים בבית המשפט בתביעה נגד המעסיק.

מה שיכול לסבך עוד יותר את העניין הינו העובדה שלפעמים אחוזי הנכות אשר נקבעים לתובע, לא נובעים באופן בלעדי מהתאונה. כדי להמחיש את הסוגיה, נתאר את המקרה שהגיע להכרעתו של בית המשפט בעניין החלק היחסי שצריך לשלם המעביד במקרה של תאונת עבודה.

המחלוקת

עניינינו בהחלטה של השופט בשלב שהוא מאוחר למתן פסק הדין. כלומר, פסק הדין כבר ניתן אבל המעביד ביקש מבית המשפט לתקן אותו. בפסק הדין נקבע כי העובד יקבל מהמעביד פיצוי בסך 87,804 ₪. לטענתו של המעביד, בית המשפט לא חישב נכון את כל הסכומים אותם קיבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט קיבל את טענתו של המעביד, והיה עליו להכריע כיצד לשנות את פסיקת הפיצויים בפסק הדין, כך שהעובד יקבל רק את החלק היחסי שהמוסד לביטוח לאומי לא שילם לו עבור התאונה.

העובד במקרה זה ניזוק במהלך עבודתו, פנה למוסד לביטוח לאומי ובמקביל תבע את המעסיק. בתביעתו מול המעסיק, בית המשפט קבע על פי חוות דעת מומחה, כי נכותו הצמיתה הינה בשיעור של 15% אבל רק 5% מתוכם הם כתוצאה מהתאונה. לעומת זאת, המוסד לביטוח לאומי קבע כי שיעור נכותו של העובד גבוה הרבה יותר.

העובד טען כי יש להפחית מהסכומים שהמעביד אמור לשלם לו, רק את החלק היחסי שהמוסד לביטוח לאומי שילם עבור 5% נכות ולא יותר. כדי להסביר בצורה יותר פשוטה את טענתו של העובד, נשתמש בדוגמה מספרית.

נניח שבית המשפט קבע כי נזקו של העובד כפי שהמעביד חייב לשלם עומד על 100 ₪. ונניח שהמוסד לביטוח לאומי קבע כי העובד סובל מ-30% נכות והוא זכאי לקבל 30 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי בשל אחוז נכות זה. אז לטענת העובד, הסכום שצריך להפחית מהכספים בהם המעסיק חויב בבית המשפט עומד על 5 ₪ בלבד ולא על כל 30 השקלים. זאת משום שבית המשפט קבע כי המעסיק מחויב לשלם לעובד בשל 5% נכות בלבד, וזה היה הבסיס לפסיקתו.

החלטת בית המשפט

בית המשפט סירב לקבל את טענתו של העובד. נקבע כי סכום הניכוי בגין הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי צריך להיקבע על פי הסכום שהתובע קיבל בפועל, ואין זה משנה מהו אחוז הנכות שנקבע לו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בהחלטתו, עמד בית המשפט על כך שאם יתאפשר לעובד לנכות רק חלק יחסי מהתשלומים שהוא קיבל בפועל מהביטוח הלאומי, אז למעשה ייווצר מצב בו העובד מקבל פיצוי כפול בגין אותו אירוע. צריך לזכור כי מטרתם העיקרית של דיני הנזיקין הינה להשיב את המצב לקדמותו.

כלומר, אם אדם ניזוק בסכום מסוים בשל פגיעה ביכולת ההשתכרות שלו, אז צריך להשיב לו את מה שהוא איבד בשל התאונה. במקרה של פיצוי הגבוה מהנזק האמיתי של הניזוק, למעשה התאונה מביאה אותו למצב טוב יותר מזה שהוא היה בו לפניה.

מסיבה זו, בית המשפט קיבל את הבקשה של המעביד ותיקן את פסק הדין. נקבע כי צריך לנכות מהסכום שנפסק לחובתו של המעסיק את כל הסכום אותו קיבל העובד. הסכום אותו קיבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי עמד על 74,374 ₪. לכן, פסק הדין תוקן כך שהמעביד חויב לשלם לעובד סכום של 13,430 ₪ בלבד, ולא הסכום שהופיע בפסק הדין המקורי שכאמור עמד על 87,804 ₪.