האם איומים של עבריינים על שוטר גרמו לאחרון ללקות בפוסט טראומה?

דרגו את המאמר

איומים על שוטר מצד גורמים עבריינים, האם גרמו לפוסט-טראומה?

האם בלש אשר שירת במשטרה שלושה עשורים, וסבל בעשור הראשון לשירותו מאיומים קשים מצד עבריינים, לקה בפוסט טראומה לקראת שחרורו? האם התקיים קשר בין האירועים אשר התרחשו לפני כ-20 שנה, לבין מצבו הנפשי של המערער? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בבאר שבע.

מדובר בבלש אשר התגייס בשנת 1980 למשטרת ישראל בפרופיל 97 ולאחר 26 שנות שירות הגיש לקצין התגמולים תביעה להכיר בו כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959. הבלש טען בתביעתו כי שירותובקריית גת גרם לו ללקות בפוסט טראומה וחרדות. לדבריו, כתוצאה מהלחצים הנפשיים הללו הוא סבל גם מתופעות גופניות כגון פסוריאזיס, חוסר תפקוד ואתריתיס.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה להגדלת אחוזי נכות בגין פוסט טראומה שנגרמה בשירות צבאי

• PTSD, פוסט טראומה לאחר שירות צבאי ופיצויים

• פוסטראומה: תביעה שהוגשה שנים לאחר השחרור משרות

המערער טען כי הוא היה בלש מצטיין בתחנת המשטרה בקריית גת והצטיינותו בעבודה הפכה אותו לאויבם הגדול של עבריינים רבים באזור. אי לכך, אלו סימנו אותם כמטרה והיו מעוניינים לפגוע בו ובבני משפחתו. כחלק מהאיומים נשפכה חומצה על מכוניתו, הוא נאלץ להצטייד בנשק ארוך טווח אשר ליווה אותו יומם וליל, עבריין האוחז בידו רימון ריסס נתפס מחוץ לביתו בבואו "למלכד את דלת הבית", הושלך רימון לעבר רכבו והוא קיבל הודעות איומים בטלפון. לדבריו, מדובר באירועים אשר גרמו לו למתח נפשי רב, לחרדות, סיוטים, פחדים, מחסור בשינה ועוד.

לא הוכח קשר סיבתי לאחר 20 שנה

בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי לא התקיים קשר סיבתי בין האירועים הנטענים לבין מצבו הנפשי של המערער. ראשית, צוין כי האיומים והחרדות אליהם התייחס המערער אירעו בשנות ה-80, ואילו הסימפטומים למחלתו הופיעו רק בשנת 2001 – לפי התיעוד.

כמו כן, בית המשפט קיבל את טענותיו של המומחה מטעם קצין התגמולים לכך ש"אישיותו של המערער היא אשר הביאה אותו לעימותים עם הסביבה וגרמה לו את עיקר בעיותיו". מומחה זה היה סבור כי גם אם היו בעברו של המערער אירועים טראומיים כגון איומים על חייו ועל בני משפחתו, הרי שהם אינם חייבים להיות קשורים לתלונות שהוצגו על ידו למעלה מעשור לאחר מכן.

כמו כן, צוין כי במהלך עשור זה התקדם המערער בצורה סבירה ועלה בדרגות הקצונה. זאת ועוד, עלה בידו להשלים תואר ראשון באוניברסיטה וה"ירידה בתפקוד" כפי שתוארה לא התיישבה עם תעודות ההערכה להם זכה והקידום בדרגותיו.

לסיכום, נקבע כי המערער אכן חווה אירועים טראומטיים לפני למעלה מ-20 שנה במסגרת שירותו במשטרה, אך לא ניתן להסתמך על קביעת פוסט טראומה מכח תלונותיו הסובייקטיביות של השוטר. "בנסיבות הללו, כאשר כלל לא ברור אם המערער מצוי כיום בטיפול (או זקוק לו), ועל סמך התמונה הכוללת והתיעוד הקיים, אינני מוצא שהוא לוקה בתחלואה פסיכיאטרית בעלת משמעות קלינית", קבע המומחה. הדברים התקבלו על ידי בית המשפט וזה דחה את ערעורו של הבלש.