שאלות הבהרה שהפכו את דעת המומחה, עו``ד טלר רון

דרגו את המאמר

הוכחת תאונת עבודה על בסיס חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט

על מנת לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, יש צורך לעבור ועדות שונות הבודקות את מידת הפגיעה או הנכות של האדם. לעיתים, מידת הפגיעה היא ברורה עד כי אין מקום לספק. עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם מתעורר ויכוח באשר לזכאות הנפגע לתגמולים.

במקרים אלו, ייתכן והדיון יעבור לבית המשפט במהלכו תשמענה דעות מומחים. לעיתים, בית המשפט לא מסתפק במומחי הצדדים וממנה מומחה מטעמו על מנת להחליט בעניין. במקרה דנן, התובע עתר לבית המשפט על מנת להכיר באוטם בליבו כפגיעה בעבודה. דווקא בעקבות חקירת מומחה מטעם בית המשפט, התקבלה החלטה בענייננו של התובע.

טענות הצדדים

התובע הועסק כנהג חלוקה ועסק בהעמסה ופריקה של ציוד. מספר פעמים בשנה התקיימו תערוכות במהלכן נדרש התובע לעמוד בעומס עבודה לא רגיל. בשנת 2005, במהלך חודש יוני בו התקיימה תערכוה כזו, העבודה והלחץ השפיעו על התובע. הוא הרגיש לא בטוב במהלך היום, הרגשה שהחמירה משך הזמן ובשעות הערב הוא פנה לבית החולים.

במהלך בדיקתו התברר כי התובע צריך לעבור ניתוח בגין אוטם בשריר הלב. מומחה מטעם התובע קבע כי ניתן לראות קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין האוטם ואלמלא האירוע החריג בעבודתו, הרובד הטרשתי של התובע היה ממשיך להיות יציב ולא היה צורך בניתוח המדובר. הנתבע התנגד לטענות אלו וטען כי לא התקיים קשר סיבתי בין האירוע לבין האוטם. מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי שלל את הקשר הסיבתי הנטען וקבע כי השפעת האירוע פחותה בהרבה מהנטען על ידי התובע.

החלטת בית המשפט

בית המשפט מינה מומחה רפואי יועץ מטעמו לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין האוטם. המומחה קיבל את חוות הדעת מטעם שני הצדדים וקבע כי בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין האוטם יש לקחת בחשבון מספר נקודות כגון: חריגות ועוצמת המאמץ, הזמן שחלף בין ביצוע המאמץ והופעת האוטם ומצב התובע קודם האירוע החריג.

למעשה, המומחה היה סבור כי אכן התקיים קשר סיבתי בין השניים. השאלה שעמדה במרכז המחלוקת בין מומחי הצדדים השונים נגעה למאזן ההשפעות. דהיינו, האם השפעת האירוע על גרימת הפגיעה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים כגון מצבו הקודם.

המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי לתובע היו גורמי סיכון קודמים שהיוו את הגורם העיקרי להופעת המחלה והתקף הלב אותו עבר. אי לכך, האירוע החריג בעבודה מהווה גורם פחות מרכזי בהשפעתו. בית המשפט ציין כי הנתבע לא חלק על קביעת המומחה בדבר קיומו של קשר סיבתי והמחלוקת היתה רק בנוגע לשאלת מאזן ההשפעות.

תאונה ללא גורמים חיצוניים - המסגרת הנורמטיבית

המסגרת הנורמטיבית לבחינת שאלה זו נמצאת בהוראות סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. לפיה, תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד שכיר או עצמאי, לא תחשב כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על קרות התאונה הייתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים.

בהמשך הסעיף נקבע כי משהוכח קיומו של קשר סיבתי, עובר הנטל אל הנתבע להצביע על קיומם של גורמים אחרים שהשפיעו על התאונה. בנוסף, יש להראות כי העבודה השפיעה על קרות האירוע השפעה פחותה לעומת גורמים אחרים. כלומר, בית המשפט הדגיש כי הנתבע היה צריך להראות לא רק את מאזן ההשפעות לגבי מחלתו של התובע, שהגורמים השכיחים לה הם מחלה טרשתית, אלא את מאזן ההשפעות לגבי קרות האירוע הלבבי במועד שארע.
 

בית המשפט קבע כי לאחר עיון בחוות הדעת של מומחה מטעם בית המשפט, הנתבע לא הרים את נטל ההוכחה אשר הוטל עליו. התמקדות המומחה במחלה הטרשתית לא הייתה יכולה לסייע לנתבע בהוכחת מאזן ההשפעות, שכן השאלה לא הייתה מה גרם למחלה הטרשתית, אלא מה גרם לאוטם במועד שאירע. לדוגמא, כאשר נשאל המומחה שאלות הבהרה, לא ניתנה תשובה ברורה לשאלת גורם האוטם על ידו. במקרה דנן, לא היה ניתן לחלץ מחוות דעת המומחה קביעה לפיה סבירה יותר האפשרות שהאוטם היה מתרחש במועד אלמלא האירוע החריג. במצב זה, הספק פעל לטובת התובע.

לסיכום, בית המשפט קיבל את התביעה, ואוטם התובע הוכר כפגיעת עבודה בגינה הוא היה זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לתובע בסך של 7,500 ₪.