האם מעביד אחראי לפיצוי בגין פגיעה בעת סידור סחורה על מדף

דרגו את המאמר

עובדת נפגעה בעת סידור סחורה – האם אחריות המעביד?

מדי שנה נפגעים עובדים רבים בתאונות עבודה. המוסד לביטוח לאומי הוא הכתובת הראשונה אליה פונים עובדים לאחר תאונת עבודה. במקרים מסוימים, מוגשת גם תביעה כנגד המעסיק בגין "רשלנות" והפרת חובת הזהירות כלפי הנפגע. תביעות אלו עוסקות בהתנהלותו של המעביד כלפי העובד, וזאת בשורה של היבטים כגון סביבת עבודה בטוחה, כלי עבודה בטיחותיים, הקפדה על הוראות בטיחות וכדומה. סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה במסגרת תביעתה של אישה כנגד מעסיקיה לשעבר.

התובעת, אשר נאלצה להפסיק את עבודתה מחמת כאבים שנגרמו כתוצאה מתאונת עבודה, הגישה תביעה כנגד המעסיק ובה טענות הנוגעות לרשלנותו הלכאורית. התובעת הועסקה אצל הנתבע בתור קופאית ומדי פעם התבקשה היא לסדר סחורה על מדפי החנות. עם סיום עבודות שיפוץ אשר בוצעו בחנות, עבדה התובעת בהחזרת מוצרים למקומם.

לטענתה, בעת ביצוע עבודה זו, תוך שימוש במסיר שומנים, היא נפגעה ממדפים לא מותקנים אשר היו מונחים על המדף שניקתה. מדפים אלו החליקו מידה השמאלית וכאשר היא הרימה אותם הם פגעו באצבעותיה. כתוצאה מהאירוע לקתה התובעת בתסמונת הכאב הכרוני ולא נותרה לה כל ברירה אלא לעזוב עבודתה.

המעסיק טוען - מדובר בעבודה רגילה ופשוטה

המעסיק לא טען שהוא לא חב בחובת זהירות מושגית כלפי התובעת, אלא שלדבריו לא הופרה חובת זהירות זו במקרה דנן. לטענת המעסיק, גם לאחר שמיעת הראיות בתיק לא ניתן להיווכח כיצד ארעה התאונה ותיאורה על ידי התובעת איננו מתקבל על הדעת.

המעסיק הוסיף כי התובעת נפגעה בעת שביצעה פעולת ניקיון פשוטה ויומיומית ולא הייתה כל חובה כלפיו להדריכה ולהכינה לפני משימותיה. למעשה, המעביד טען כי התובעת הייתה יכולה להיפגע באופן זה גם ללא קשר לתפקיד אשר הוטל עליה ביום התאונה ועל כן אין האחריות לפיצוייה רובצת לפתחו.

ההבדל בין סכנה רגילה לסכנה בלתי רגילה

לא בכל מקרה בו עובד נפגע במהלך עבודתו, תקום חבות לפיצויים על המעביד. הלכה פסוקה היא כי יש לבחון את הסכנה אליה העובד היה חשוף ולשאול – האם מדובר בסכנה בלתי רגילה או סכנה רגילה. התשובה לשאלה זו איננה פשוטה כלל וכלל. ישנם מקרים בהם סכנה תהיה סבירה בנסיבות מסוימות, ובלתי סבירה בנסיבות אחרות. בית הדין נדרש אפוא לבחון את המקרה באופן ספציפי, ולהתייחס למכלול השיקולים והראיות המוצגים בפניו.

      קראו עוד בתחום:

• אחריות מעביד בגין התקף לב בו לקה עובד, האמנם?
• התקף לב כתאונת עבודה בתור רשלנות המעביד - האמנם?
• תסמונת התעלה הקרפלית בגין עבודה עם הידיים - האם תאונת עבודה?

• התקף לב לאחר שיחה עם גורם נטול סמכות ובעקבות חשש מפיטורים

הנשיא (בדימוס) אהרון ברק קבע לעניין זה את המבחן הכפול. במידה ואדם נכנס למקום ובו אורבת לו "סכנה אשר בשביל בני אדם מסוגו" היא איננה רגילה, מוטל על המזמין לחזות זאת מראש ולהתריע בפני האדם. עם זאת, כאשר הנזק אשר נגרם לאדם לא היה כתוצאה מאירוע החורג מגדר הרגיל בשביל אותו מוזמן, המזמין איננו חייב בפיצויים כלפיו.
 

מן הכלל אל הפרט

בית הדין לעבודה קבע כי במקרה זה אין מנוס מלדחות את תביעתה של התובעת ולקבוע כי האחרונה תאלץ להסתפק בתגמולי המוסד לביטוח לאומי (שכן התאונה הוכרה כתאונת עבודה). אכן, אין מקום לצמצם כלל וכלל את חובתם של מעבידים לנקיטת אמצעים סבירים למניעת סכנות בלתי רגילות ויוצאות דופן האורבות לעובדיהם. עם זאת, ככל שמדובר ב"סכנה רגילה" יותר, כך האמצעים הסבירים הינם מעטים יותר.

"ניכרת הגזמה של ממש בדבריה של התובעת. האחרונה טענה כי הימצאותם של המדפים הלא-מותקנים על גבי המדף המיועד לסידור הפכה את המקום לסביבת עבודה בלתי רגילה מבחינתה ואו לסביבת עבודה מסוכנת", נכתב בפסק הדין, "כמו כן, אין ספק שישנה הפרזה בטענה כי בשל אי-הסדר והלכלוך ששררו במקום לאחר השיפוץ - אין לראות בעבודה שהוטלה על התובעת לבצע כעבודה רגילה מבחינתה".