טיפולי רפואה משלימה עבור נפגע עבודה - המוסד לביטוח לאומי
דרגו את המאמר |
|

בית המשפט אישר טיפולים במסגרת רפואה משלימה לנפגע עבודה
עם זאת, קופת החולים לא הסכימה לשאת במימון טיפולים אלו ובעקבות כך הוגשה על ידי העובד תביעה לבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה דחה את תביעתו ואי לכך הוגש על ידו ערעור לבית הדין הארצי.
בכתב הערעור נטען כי רשימת הטיפולים המאושרת על פי הדין איננה רשימה סגורה. לשיטת המערער, המושג ריפוי חייב להיות בחינה של הפסיקה בהתאם לכל מקרה ולא באופן צר. כמו כן, המערער הוסיף כי הפניה לרפואה המשלימה נעשתה לאחר המלצה שקיבל הוא מאת רופאיו המוכרים.
קראו גם:
- תקיפה בעבודה על ידי אדם אלמוני - האם תאונת עבודה?
- האם עירייה נהגה באופן רשלני במתן רישיון עסק לפיצרייה לא בטיחותית?
- תאונת עבודה - פיצויים לעובד בגין אובדן כוח גברא
- פריקה ממשאית במהלך העבודה - תאונת דרכים או תאונת עבודה?
המוסד לביטוח לאומי קבע כי יש להשאיר את החלטת בית משפט קמא לגופה, זאת משום שמשמעות החוק מפורשת וקובעת שרפואה משלימה איננה נחשבת טיפול רפואי. כמו כן, המל"ל הוסיף כי כל אימת שיקבע בית המשפט שרפואה משלימה הינה בגדר טיפול רפואי, יש להיערך לכך מבחינה תקציבית ממשלתית.
הרפואה המשלימה כטיפול לגיטימי, האמנם?
בית הדין לעבודה סקר את מהותה של הרפואה המשלימה ואת המגמות בעניין זה מבחינת המשפט בישראל והמשפט במדינות אחרות. השופטים ציינו כי קופות החולים השונות מפעילות מחלקות נרחבות של טיפולים אלטרנטיביים במסגרתן.
כמו כן, קופות החולים מכירות בכוחה של הרפואה המשלימה ומדריכות רופאים להפנות מטופלים מתאימים להמשך טיפול במסגרת הרפואה המשלימה. בפסק הדין ניתן ביטוי לסקר אשר נערך בקרב רופאי קופות החולים. סקר זה הראה כי רבע מהרופאים אכן מפנים את מטופליהם לטיפולים אלטרנטיביים ומשלימים. כמו כן, רפואה משלימה מוענקת היום גם בין כתלי בתי חולים מובילים ומוכרים.
בפסק הדין צוין עוד כי בבואו של בית המשפט לבחון את העניין במדינות נוספות בעולם, ניכר כי קיימת מגמה של הכרה בטיפולים משלימים כעניין לגיטימי ומדעי. שיתוף הפעולה בין הרפואה הקונבנציונלית לבין הרפואה המשלימה צובר תאוצה בשנים האחרונות ומוכר הן על ידי מוסדות רפואיים והן על ידי חברות הביטוח השונות. כמו כן, תחומים רבים ברפואה המשלימה זוכים גם להכרה אקדמית (כגון אקופונטרוה, פודיאטריה, כירופרקטיקה ועוד).
מכל האמור לעיל, בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי עניינו של המערער ישוב לוועדה הרפואית בביטוח הלאומי לצורך בחינת זכאותו לטיפולים אותם הוא דורש.