תאונת עבודה - ההבדל בין קשר סיבתי משפטי לקשר סיבתי רפואי
דרגו את המאמר |
|

תאונת עבודה – ההבדל בין קשר סיבתי משפטי לקשר סיבתי רפואי
"ניקח אדם בן חמישים שכל חייו הלך על פי תהום, סמוך לשוליים אך שמר על צעדיו. לפתע בא אדם הדוחף אותו דחיפה קלה, אך דחיפה שיש בה כדי להוציאו משיווי המשקל ולהפילו לתהום. ייתכן שהדחיפה לא היתה מספיק חזקה כדי לגרום לכך שאדם אחר יאבד את שיווי משקלו. זהו ההבדל בין קשר סיבתי רפואי לקשר סיבתי משפטי.
סיבתיות רפואית היתה מודדת את כוח הדחיפה וקובעת שהסיבה העיקרית לנפילה היתה בכך שאותו אדם היה קרוב מדי לפי התהום. לסיבתיות משפטית מספיק להראות שלולא הדחיפה יכול היה אותו אדם להמשיך ללכת לפחות צעד אחד נוסף"
פרשת הרשקוביץ
האם בית המשפט יכיר בפגיעה בקרע ברשתית עינו השמאלית של בעל מוסך, כ"תאונת עבודה" על פי הגדרתה בחוק, גם כאשר המומחה הרפואי סבור כמעט לחלוטין שלא מתקיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה?
האם הרמת הארגז גרמה לנזק בעין?
על פי כתב התביעה, במהלך ספירת מלאי התכופף התובע ומשך ארגז כבד, כמו כן - הובהר שעבודתו הרגילה של התובע כמנהל המוסך, לא הייתה כרוכה בביצוע פעולות פיזיות. תוך כדי משיכת הארגז חש התובע שנכנס לו דבר מה לעינו השמאלית. בשעות אחה"צ באותו היום, פנה התובע לרופא עיניים מקופ"ח הכללית, ומשם הופנה לחדר-המיון בביה"ח קפלן. בבית החולים אובחן התובע כסובל מקרע ברשתית.
קראו עוד בתחום:
- תאונת עבודה - דחיית תביעה בעקבות אי צירוף חוות דעת רפואית
- בעל חנות לקה בליבו בעקבות שיחה עם הבנק, האם תאונת עבודה?
- דחיית תביעתו של עצמאי להכיר בכאבי הכתף שלו כ"תאונת עבודה"
בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו אשר נדרש לענות למספר שאלות – מהי מחלת התובע? האם קיים קשר סיבתי בינה לבין עבודתו? והאם השפעת עבודתו על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (אם קיימים כאלה) אצל התובע?
המומחה הרפואי סבר כי התובע סבל מהפרעות בראייתו בעינו השמאלית כאשר מניתוח גיליונו הרפואי עלה שלא היו לא כל בעיות עיניים קודמות לפני האירוע המדובר. בדיקת העיניים של המומחה גילתה קיום שני קרעים בעינו השמאלית של התובע ללא ציון כל פתולוגיה נוספת.
המומחה סבר שמכיוון שלא תואר קיום הצטלקות בצורת פיגמנטציה ליד הקרעים, הרי שהיה מדובר בממצא טרי. בנוסף, המומחה קבע שניתן לומר שהקרעים בעין נוצרו באותו יום או זמן לא רב קודם.
עם זאת, המומחה הרפואי היה סבור כי לא קיים כל קשר סיבתי בין הקרעים בעיניו של התובע לבין עבודתו. המומחה טען כי מקובל בין רופאי העיניים שהופעת קרעים ו/או הפרדות רשתית בעין - ללא חבלה ישירה לעין עצמה - הינה בעלת סבירות נמוכה אם בכלל.
למרות חוות דעתו של המומחה, התובע ועורך דינו מפנים אליו שאלות רבות
התובע ועורך דינו הגישו שאלות הבהרה רבות למומחה הרפואי אך האחרון נותר דבק בעקשנות בעמדתו. עם זאת, מרוב שאלותיהם הרבות של התובע ובא כוחו, עלה ספק בסופיותה של חוות הדעת הרפואית, היות והמומחה הרפואי הרבה להשתמש בביטויים כגון "יכול", "אפשר", "יתכן" וכדומה.
קראו גם:
- הכאבים בכתפה של מטפלת בבית אבות יוכרו כ"תאונת עבודה"
- סרטן בגין חשיפה לשמש ולחומרים כימיים בשעות העבודה יוכר כ"תאונת עבודה"
- הסבל הפיל מוצר יקר ערך ולקה בליבו, האם תאונת עבודה?
בשל ספק זה, ולמרות חוות דעתו הנחרצת של המומחה, שופטות בית הדין לעבודה סברו כי דין התביעה להתקבל. השופטות הבהירו את ההבדל העקרוני בין קשר סיבתי משפטי לבין קשר סיבתי רפואי, ועל בסיס הנחה זו קיבלו את תביעתו של בעל המוסך.
השופטת כתבו בפסק הדין כי קשר סיבתי משפטי ורפואי לא אחד הם. הקשר הסיבתי הרפואי הינו הקשר בין מצב רפואי לסיבה פיזיולוגית יחידה וברורה בעוד שהקשר הסיבתי המשפטי הינו רחב יותר - קרי מאורע יכול להיגרם ממספר סיבות ואירועים.
במקרה דנן השופטות סברו כי הוכח שהקרע ברשתית עינו של התובע נגרם בעת הרמת המשא הכבד או בסמוך לו, אי לכך, ברור כי עסקינן באירוע שאירע תוך כדי עבודתו של התובע. כמו כן, לא הייתה קיימת מחלוקת שהאירוע מושא התביעה היה אירוע חריג בעבודתו וכי עבודתו הרגילה של התובע לא הייתה כרוכה בביצוע פעולות פיזיות.
בנוסף, משהמומחה לא שלל באופן מוחלט את טענותיו של התובע, עלה ספק כי יתכן והאירוע החריג החמיר את מחלתו של האחרון או זירז אותה. מן הפסיקה ידוע כי כאשר ישנו ספק בנוגע לקשר סיבתי בתביעות מסוג זה, על הספק ללכת לצידו של המבוטח ולזכותו בסעד המבוקש.
"לפיכך, על פי כל המבחנים שנקבעו בפסיקה, סבורות אנו כי מתקיים הקשר הסיבתי בין האירוע החריג למחלת התובע", סיכמו השופטות את החלטתן.