הכרה בשתי תאונות דרכים בתור פגיעה במהלך השירות הצבאי
דרגו את המאמר |
|
קשר סיבתי בין פגיעה בגב לבין שתי תאונות דרכים במהלך השירות
חיילים רבים נפגעים במהלך השירות הצבאי ובעקבות כך מוגשות על ידם תביעות כנגד קצין התגמולים. עם זאת, לעיתים ישנה מחלוקת של ממש בין החייל לבין קצין התגמולים בנוגע לקשר הסיבתי בין תנאי השירות לפגימה. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע - באופן חד משמעי - כי עצם הגיוס עצמו אינו יוצר קשר סיבתי בין הצבא למחלה.
דהיינו, לא די בכך שאדם התגייס במצב בריאותי מסוים, בכדי ליצור קשר סיבתי הדרוש להכרה בין מחלתו לבין שירותו הצבאי. קשר סיבתי זה צריך להיות קשר של גרימה או פריצה, בין המחלה לבין השירות. נטל הוכחת הקשר רובץ על החייל. מדובר בנטל אשר נקבע על פי מאזן ההסתברות, ככל משפט אזרחי, ועומד על רמה של 50% ומעלה.
עמידה בנטל הוכחה דורשת מהחייל להוכיח כי הפגיעה הייתה בזמן השירות ונגמרה בעקבותיו. בחינת הקשר הסיבתי עומדת למעשה בשני מבחנים – סובייקטיבי ואובייקטיבי. המבחן האובייקטיבי קובע כי החייל צריך לשכנע כי חיי צבא, או אירוע ספציפי הקשור בצבא, הם שהביאו לפריצת מחלתו.
קראו עוד בתחום:
- ביטול החלטת וועדת חריגים באגף השיקום - ניתנה ללא סמכות
- פריקות כתף חוזרת במהלך שירות צבאי - החמרה במצב בריאותי
- סכיזופרניה פרנואידית כרונית שהתפרצה במהלך שירות ללא אירוע דחק
- דחיית התנגדות לוחמי השייטת להצגת חוות דעת רפואית של מומחה מחו"ל
למעשה, אין לקשור אירועים רגילים בעניינים אלו ויש צורך להוכיח עוצמה מינימאלית של קשר בין הצבא למחלה. דהיינו, ייתכן ובית המשפט יראה אירועי שגרה כאירועים אשר היו עלולים לפגוע בחייל גם ביום-יום. במידה והמחלה הייתה פורצת בכל מקרה, יינתק הקשר הסיבתי בין תנאי השירות לפגימה.
הלכה פסוקה היא כי חוקי הנכים, וביניהם חוקי התגמולים, הינם חוקים שיש להעניק להם פרשנות ברוחב לב. לדוגמא, בית המשפט יכול לפסוק כי עצם העובדה שמחלה הייתה יכולה לפרוץ גם בחיים האזרחיים, אך פרצה למעשה במהלך השירות או בעקבותיו, אינה מנתקת את הקשר הסיבתי באופן אוטומטי. זאת ועוד, מחלה אשר מתפתחת באופן חלקי במהלך השירות, יש לראות בה כמחלה שנגמרה כולה בעקבות השירות.
הלכה נוספת בעניין זה היא שהצבא מחויב לקבל את החייל, על מצבו הבריאותי, לרבות חסרונותיו ויתרונותיו. דהיינו, אין להעמיד אדם בעל סיכוי לפתח מחלת נפש במצבים קשים ומלחיצים. כמו כן, אדם הסובל מסיכון של ממש ללקות בבעיות גב, לא ישרת ביחידה לוחמת.
שירות ארוך או שירות קצר
שירות צבאי יכול להיות ארוך או קצר. לעניין זה יש משמעות בדבר הקשר הסיבתי בין המחלה לבין השירות. לדוגמא, ייתכן ומחלה תתפרץ במהלך שירות קצר (לדוגמא, מילואים).
בעבר, בתי המשפט הכירו גם במחלה זו כמחלה אשר פרצה בעקבות השירות, חרף השירות הקצר. מצד שני, לעיתים שירות ארוך ורב שנים ימנע הכרה בחייל כסובל מפגימה כתוצאה מהשירות הצבאי, וזאת כאשר לא מוכח אירוע קונקרטי המבדיל את תקופת פרוץ המחלה (או אירוע פרוץ המחלה) משאר השירות.
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט השלום בחיפה, ניטשה מחלוקת בין חייל משוחרר לבין קצין התגמולים. החייל התגייס לצה"ל בפרופיל 97 בשנת 1978, וזאת ללא כל בעיות מיוחדת. במשך כ-26 שנה שירת החייל בצה"ל בתור מפעיל ציוד קרקע.
בשנת 2002 נפצע החייל בתאונת דרכים במהלך תפקיד ברמת הגולן. כתוצאה מתאונת דרכים זו, נגרמו לו חבלות צוואר והוא טופל בבית חולים. כשלושה חודשים לאחר מכן, נפצע החייל פעם נוספת בתאונת דרכים בצבא. גם הפעם נגרמו לאחרון חבלות שונות והוא הופנה לקבלת טיפול רפואי.
סטייה מחוות דעת המומחה
קצין התגמולים סבר כי לא מדובר באירוע המקים זכות להכרה וזאת בהתבסס על חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. מומחה זה היה סבור כי החייל סובל מכאבי גב התואמים את גילו והממצאים אינם מצביעים על תוצאה של חבלה. לפי המומחה, בצילום רנטגן אשר נערך לחייל בתחילת שנת 2003, ניתן היה לראות בבירור בלט דיסק קביעי קל ביחד עם שינויים ניווניים על שם שמורל. המומחה היה סבור כי החייל סובל ממחלת עמוד שדרה אשר אינה קשורה לתסמונת על שם שמורל.
בית המשפט דחה את סברתו של המומחה וקבע כי שתי תאונות הדרכים בהן היה החייל מעורב גרמו לפגימות בגבו. בנוגע לסטייה מחוות דעת המומחה, בית המשפט התייחס לכך בפסק הדין באופן הבא. "השאלה מתי נחשבת מחלה כבאה עקב השירות אינה שאלה רפואית אלא שאלה משפטית. מדובר אפוא בשאלה המשלבת חוק ועובדות. לא תמיד המבחנים הרפואיים הנקוטים בידי רופאים לקביעת האפשרות של קשר סיבתי בין השירות והמחלה הם הקובעים", נכתב בפסק הדין.