קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הנכות

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חייל אשר מגיש כנגד קצין התגמולים תביעה לפי חוק הנכים, נדרש להוכיח כי נכותו אכן נגרמה בעקבות השירות הצבאי. משמעותה של דרישה זו הינה הוכחת קשר סיבתי, משפטי ורפואי, בין השירות הצבאי לבין הופעת המחלה או החמרתה. בית המשפט מסיק בנוגע לקשר הסיבתי הנ"ל על בסיס המידע הרפואי המוצג בפניו ותוך הפעלת שיקולים נוספים מבחינה משפטית.

הנשיאה דורית בייניש התייחסה לכך בפסיקתה באופן הבא – "שאלת הקשר הסיבתי (המשפטי), בין השירות הצבאי לבין מחלת כלשהי, הינה שאלה משפטית. לפיכך, הכרעתו הסופית של בית המשפט מסורה אפוא לשופט ולא לרופא. עם זאת, מיותר לציין כי בית המשפט מניח בבסיס שיקול דעתו את חוות דעתם של המומחים הרפואיים".

מהו נטל ההוכחה?

נטל ההוכחה בעניין זה הינו גורם משפטי משמעותי. הקשר הסיבתי הינו אחד הנדבכים הדרושים לשם הכרה בזכותו של חייל לפי חוק הנכים. בהעדר הוראת חוק ספציפית, נטל ההוכחה מונח על כתפיו של החייל התובע. הנשיא בדימוס, שמעון אגרנט, התייחס לנטל ההוכחה, אשר רובץ על כתפי התובע מתחילת ההליך ועד לסופו, כ"חובה מספר אחת".

      קראו עוד בתחום:

• נכות נפשית בגין מלחמת לבנון - פיצויים לטבח
• הכרה בנכות נפשית בצבא בגין הטרדה מינית בבסיס
• הוכחת אסכולה רפואית מול משרד הביטחון, הכיצד?
• תביעה בגין תאונת דרכים במהלך השירות הצבאי - את מי תובעים?

• מסקנות ועדת גורן בנוגע לתגמולים ממשרד הביטחון לנכי צה"ל

עם זאת, ה"חובה מספר 2" הינה נטל הבאת הראיות. חובה זו, בניגוד לנטל ההוכחה, יכולה לעבור בין בעלי הדין בהתאם לנסיבות המקרה. דהיינו, ייתכן וכאשר התובע הוכיח את קיומן של נסיבות מסוימות בתנאי שירותו אשר מעידות על קשר סיבתי, יהיה על קצין התגמולים לסתור את קיומו של קשר סיבתי זה.

הוכחת סיבתי עובדתי

על מנת להוכיח קשר סיבתי בין הנכות לבין השירות, יש להוכיח קשר סיבתי עובדתי בין הנסיבות לבין המחלה. לדוגמא, ידוע לכל כי לחץ נפשי פתאומי יכול לגרום להתקף לב. תובע אשר מבקש להכיר בזכותו לפי חוק הנכים, נדרש להציג בפני בית המשפט (או קצין התגמולים) אסכולה רפואית התומכת בטענותיו ואשר מכירה בקשר שבין תנאים מסוימים לפריצתה של מחלה.

הוכחת אסכולה רפואית

לא אחת נדרש בית המשפט לבחון האם חוות הדעת הרפואית מטעמו של התובע עולה כדי אסכולה רפואית מוכרת ובדוקה. התשובה לסוגיה זו הינה מורכבת ונבחנת בהתאם לנסיבות המקרה הנדון. הלכה פסוקה היא כי כשם שלא ניתן לקבוע כמה כבשים מהוות עדר, אין לדעת כמה מומחים מהווים אסכולה רפואית.

ראשית, ברור כי ייתכן ודעות מסוימות יהיו מנוגדות לאחרות. שנית, אין צורך להוכיח כי הדעה המדוברת תהיה מבוססת ברמה גבוהה ביותר (קרוב לוודאי) בכדי להוות אסכולה.

יחד עם זאת, על מנת שדעה רפואית תוכר בתור אסכולה רפואית, עליה להיות מקובלת במרכזים רפואיים חשובים או על ידי מומחים מוכרים בעולם. כמו כן, על דעה זו להיות מבוססת בספרות המקצועית, לרבות מחקרים, ספרי לימודים מכובדים וכדומה. השערות, אפוא, אינן עונות בהכרח להגדרה של אסכולה רפואית.

אסכולה רפואית נשענת על שני מרכיבים עיקריים – הגדרה מפורטת של מהות המצב אשר גרם למחלה (אין די בקביעה מעורפלת וכללית), וקביעה כי קיים קשר סיבתי מובהק בין הנסיבות המסוימות אליהם נחשף התובע במהלך השירות הצבאי לבין המחלה. יצוין עוד כי קיומה של אסכולה רפואית התומכת בעמדת התובע איננה אלא הוכחה לכאורית בלבד שמחלתו נגרמה בעקבות תנאי השירות. במצב כזה עובר נוטל הבאת הראיות לקצין התגמולים ועליו לסתור את טענות התובע.

שתי אסכולות סותרות

ישנם מקרים קיצוניים בהם בית המשפט ייאלץ להכריע בין שתי אסכולות רפואיות סותרות. במקרים נדירים אלו, ייתכן ובית המשפט יקבע כי מדובר ב"תיקו רפואי ומשפטי". סביר להניח שבית המשפט יבחר להעדיף את האסכולה המקלה על פני האסכולה המחמירה, וזאת בשל אופיו הסוציאלי של חוק הנכים.

"בנסיבות שברור בהן כי קיימות בעולם הרפואה כמה אסכולות אשר לא ניתן להכריע ביניהן, יש ללכת לקראת התובע ולומר כי משום שהוכיח את קיומה של אסכולה התומכת בעמדתו שלו, הרי שעמד בנטל שהוטל עליו והוא זכאי לפיצוי", נקבע לא אחת בפסיקה, "אך זאת רק אם מדובר באסכולות מבוססות נוגדות שלא ניתן להכריע ביניהן, ואם קצין התגמולים לא הראה כי בנסיבות הספציפיות נשלל הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין המחלה".