הקשר הסיבתי בתורת המיקרוטראומה
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |

במקרים בהם קיימת מחלוקת בין המוסד לביטוח לאומי לבין מבוטח, בנוגע לקשר הסיבתי הדרוש להוכחת תאונת עבודה, ייתכן ויהיה על בית הדין לעבודה להכריע בין הצדדים. ראשית, תאונות עבודה יכולות להיות שונות בהגדרתן, וכפועל יוצא מכך שונה הרמה הדרושה להוכחת הקשר הסיבתי. פגיעה בעבודה יכולה להיות תאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעה מכוח תורת המיקרוטראומה.
נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, סטיב אדלר, עסק בהרחבה בעניין הקשר הסיבתי בפגיעות עבודה המבוססות על תורת המיקרוטראומה בדב"ע נה/ 116-0 המוסד לביטוח לאומי – שטיין, פד"ע לז 577, 583 (2000).
בעניין שטיין עלתה שאלה בנוגע לקשר הסיבתי בין מחלת ההודג'קין לבין תנאי עבודתה של מבוטחת. הנשיא אדלר כתב בפסק דין זה כי על מנת ליישם את תורת המיקרוטראומה בעניינה של התובעת, יש להוכיח כי הקשר הסיבתי מבוסס מספיק מבחינה סטטיסטית. הוכחה זו דורשת הסתמכות על מחקרים מדעיים רלבנטיים, מחקרים מדעיים ממדינות שונות, תשתית ספציפית וקוהרנטית לממצאי העובדות עליהן חוות הדעת מבוססת והתייחסות ישירה למחלה המסוימת בה לקה המבוטח בנסיבות העניין.
"עצם מציאת קשר בין שתי תופעות עדיין אינו מצביע על סיבתיות", כתב אדלר בפסד הדין, "על מנת שיתמלאו תנאי הסיבתיות יש למלא מספר תנאים כגון חוזק משמעותי מבחינה סטטיסטית, עקביות בממצאי העובדות על ידי חוקרים שונים ובארצות שונות, התאמה מבחינת לוח הזמנים (המחלה הופיעה לאחר תנאי העבודה ולא להיפך) והקשר הינו בעל הגיון פנימי וביולוגי".
בעניין שטיין, בית הדין הארצי קבע כי מחלת ההודג'קין ממנה סבלה המבוטחת הינה מחלה אשר מתפתחת לאורך זמן גם בקרב אנשים אשר אינם עובדי מעבדה. אי לכך, הוכחת הקשר הסיבתי בעניין זה דרשה הוכחה גדולה ממקרית וזאת לאור העובדה שהמחוקק לא כלל מחלה זו ברשימת מחלות המקצוע ולא קשר בינה לבין עבודה במעבדה.
קראו עוד על מיקרוטראומה:
- מדביר יוכר כנפגע עבודה בגין חשיפה לחומרי הדברה שגרמה למחלת כליות
- מטפלת בקשישים תוכר, במסגרת תורת המיקרוטראומה, כנפגעת עבודה
- הכרה בפיברומיאלגיה על דרך המיקרוטראומה, האמנם?
- הכרה בכאבי גב על בסיס תורת המיקרוטראומה בתור תאונת עבודה
- הקשר בין לחץ נפשי לבין תורת המיקרוטראומה
זאת ועוד, הנשיא אדלר הוסיף עוד כי הקשר הסיבתי הדרוש להוכחת מחלה מכוח המיקרוטראומה גדול מהוכחת קשר זה במקרה של מחלת מקצוע (וזאת משום שלגבי מחלות מקצוע קיימת חזקה של קשר סיבתי). נטל ההוכחה בדבר הקשר הסיבתי האמור מונח על המבוטח הטוען לפגיעה על בסיס תורת המיקרו טראומה.
רמת הקשר הסיבתי – דוגמאות מהפסיקה
הוכחתו של קשר סיבתי בין פגיעה בעבודה לבין תורת המיקרוטראומה לא יכולה להיות ברמה ספקולטיבית או רופפת. עסקינן אפוא ברמת הוכחה מוגברת. להלן מספר דוגמאות מהפסיקה.
בעב"ל (ארצי) 140/05 דבש – המוסד לביטוח לאומי, אשר ניתן בשנת 2006 נדון בפני בית הדין הארצי מקרה בו נטען כי הקשר בית תנאי העבודה לבין פגיעה בגבו של מבוטח עמד על 30%, ולאחר מכן ניתנה בפסק הדין הערכה נמוכה יותר בשיעור של 25% בלבד. בית הדין לעבודה קיבל במקרה זה את התביעה.
שיעור הקשר הסיבתי היה אף נמוך יותר בעב"ל (ארצי) 521/05 קורין – המוסד לביטוח לאומי. בעניין קורין הוכר הקשר בין חשיפה לחומרים מסוכנים אשר הופיעו בחלק א' לתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי, לבין מחלת הסרטן בה לקה מבוטח. במקרה זה, המומחה הרפואי העריך כי הגורמים למחלתו של המבוטח היו עישון בשיעור של 80% ותנאי העבודה בשיעור של 20%. בית הדין הארצי קבע כי די ב-20% בכדי להרים את הנטל הדרוש.
בעב"ל (ארצי) 659/06 המוסד לביטוח לאומי – חיין נדונה תביעתו של מבוטח להכרה בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה בעקבות חשיפה לאדי דלק. בעניין חיין העריך המומחה הרפואי את תרומתם של תנאי העבודה בשיעור של כ-20%. בפסק הדין נכתב כי יש להכיר בכך שמדובר בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על המחלה והפגיעה הוכרה לאחר הוכחה של פגיעות חוזרות ונשנות.
עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע לאחרונה גם גבול תחתון לעניין זה. מדובר בהלכה אשר נפסקה בעב"ל (ארצי) 148/07 קמפינסקי – המוסד לביטוח לאומי. במסגרת פסק דין זה נדון עניינו של מבוטח אשר עתר להכיר בליקויי בריאות ממנו סבל כפגיעה בעבודה. המומחה הרפואי העריך כי הקשר הסיבתי בעניין קמפינסקי עומד על בין 10% ל-20%. כמו כן, הוכח כי המבוטח סבל עוד קודם לכן ממחלות ריאות וליקויים שונים. בית הדין הארצי קבע כי יש לדחות את הערעור וזאת משום שלא מדובר בהשפעה משמעותית לפי כל קנה מידה.