אסטמה בשירות צבאי למרות רגישות קודמת לקרדית אבק הבית

דרגו את המאמר

קרדית אבק הבית גרמה לאסטמה - האם מדובר במחלה שפרצה במהלך שירות צבאי?

(י-ם) 37/09 ענ (י-ם) 37-09 א.ג נ' קצין התגמולים

חוק הנכים קובע כי חייל אשר נפגע במהלך שירותו זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל על ידי משרד הביטחון. עם זאת, פעמים רבות משרד הביטחון מסרב להכיר בחייל כנכה הזכאי לזכויות. במקרים כגון דא, החייל רשאי להגיש ערעור על החלטת משרד הביטחון. להלן דוגמא למקרה כאמור. עסקינן בחייל אשר לקה באסטמה במהלך שירותו ומשרד הביטחון טען כי המחלה לא הייתה קשורה לצבא.

      קראו עוד בתחום זה:

• אסטמה תעסוקתית לעובד בחברת הדברה
• מעביד ישלם פיצויים בגין החמרת אסטמה כתוצאה משיפוצים במקום העבודה
• מבוטח נפטר בגין התקף אסטמה, האם בני המשפחה יזכו לקצבת תלויים?

מדובר בחובש קרבי אשר שירת בבסיס שריון ושוחרר ביולי 2008. המערער טען כי הוא לקה במהלך שירותו הצבאי באסטמה. בעקבות כך, הוגשה על ידי האחרון תביעה להכרה בזכות לפי חוק הנכים. קצין התגמולים דחה את התביעה וטען כי החובש סבל מבעיות נשימה כבר עובר לגיוסו. דהיינו, נטען כי לא התקיים קשר סיבתי בין המחלה המדוברת לבין השירות הצבאי.

עובדות המקרה וטענות משרד הביטחון

עובדות המקרה היו כדלקמן. החובש התגייס בפרופיל רפואי 72 וזאת בעקבות אלרגיה לקרדית אבק הבית, לחתולים ולגורמים נוספים. עם זאת, הוא לא הוכר כחולה אסטמה עם גיוסו. במהלך השירות, החייל סבל מזיהום בדרכי הנשימה. בשלב מאוחר יותר הוא אובחן כחולה אסטמה. כתולדה מכך, הפרופיל הרפואי שלו הורד והועמד על 48. במסגרת הערעור, החייל טען כי האסטמה בגופו התפתחה בעקבות חשיפתו לחומרים ואבק במסגרת שירותו.

רופא מומחה מטעם משרד הביטחון, אשר בדק את התובע, קבע כי לא התקיים קשר סיבתי בין המחלה ובין השירות. המומחה הצביע על שלושה גורמים שהיו יכולים לגרום להתפתחות האסטמה:

1. עישון כבד.
2. זיהום חמור בדרכי הנשימה.
3. אלרגיות ורגישויות מלפני הגיוס.

בעקבות חוות דעתו של המומחה, קצין התגמולים דחה את התביעה. במסגרת ערעורו של החובש על החלטת קצין התגמולים, עמדו במחלוקת שתי גרסאות רפואיות סותרות. מצד אחד הגרסה של המומחה מטעם משרד הביטחון, אשר שללה את הקשר הסיבתי, ומצד שני, מומחה מטעם החובש אשר גרס אחרת.

גרסת המומחה מטעם החייל

המומחה מטעם המערער הצביע על כך שטרם הגיוס לא הייתה כל עדות בגיליונות הרפואיים לגבי בעיות בריאותיו של המערער. כמו כן, הודגש כי המערער החל לסבול מאסטמה במהלך השירות וכאשר הוא שירת בצה"ל כבר כשנתיים וחצי. המומחה מטעם המערער הוסיף כי גם אם האחרון עישן 10 סיגריות ביום במשך שלוש שנים רצופות (מה שלא היה בפועל), מדובר בעישון קל מאד אשר לא היה יכול להביא לפרוץ אסטמה.

המומחה דחה גם את הטענות בדבר הקשר בין הזיהומים החוזרים בדרכי הנשימה ובין היותם "גורם סיכון לפתח אסטמה אצל אדם ללא אסטמה". לסיכום, המומחה מטעם המערער קבע כי הגורם העיקרי להתפתחות המחלה היה "חשיפה לאבק אצל חייל הסובל מקרדית אבק הבית".
 

בית המשפט: "מקרה גבולי"

בית המשפט הגדיר את המקרה כ"מקרה גבולי". הודגש כי למרות גיוסו של המערער בפרופיל 72 בעקבות אלרגיות שונות, הוא לא הוגדר בשום שלב בהליך הגיוס כחולה אסטמה. השופט קבע כי בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר קיים מקרה גבולי כגון דא, יש ללכת לקראת המבוטח לאור התכליות הסוציאליות המקופלות בחוק הנכים.

הובאו לכך דבריו של השופט בך במסגרת רע"א 8077/96 קריספיל חיים נ' קצין תגמולים: "אין להחמיר עם תובע הטוען לפגיעה במהלך שירות צבאי, כאשר בוחנים את הראיות אשר באמצעותן האחרון מבקש להרים את נטל ההוכחה הרובץ לפתחו, די אפוא ברמה של 'קרוב לוודאי' כדי לעמוד בנטל האמור".

בית המשפט הדגיש כי הצדדים לא הציגו ראיות מדעיות אשר היה ניתן ללמוד מהן "מהו היקף הזמן מבחינת חשיפה לקרדית אבק הבית אשר יכול לגרום לאסטמה, הן אצל אדם שלא סובל מאלרגיות כלל והן אצל אדם אשר סובל מאלרגיה מוכרת". הודגש כי קרדית אבק הבית, כשמה כן היא, מצויה גם בבית וגם בבסיסים צה"ליים.

קצין התגמולים טען כי היות וכך, סביר בהחלט להניח שהמערער לקה במחלה בגין החשיפה לקרדית אבק הבית בביתו. בית המשפט קבע כי יש ללכת לקראת החובש, וזאת משום שהמחלה פרצה (ללא עוררין) בזמן השירות הצבאי. הלכה פסוקה היא כי "כאשר מחלה פורצת לראשונה בעת השירות, וקיים קשר סיבתי בינה לבין השירות, רואים אותה כמחלה שנגרמה כתוצאה מהשירות". מדובר אפוא בגישה היושבת על שלושה טעמים עיקריים:

• המחלה לא באה לידי ביטוי לפני השירות הצבאי.
• לא ניתן לאשר או לסתור את ההשערה הרפואית כי המחלה הייתה פורצת גם לולא השירות הצבאי.
• מדובר בקביעת קשר סיבתי משפטי ולא קשר סיבתי עובדתי רפואי גרידא.

לסיכום, בית המשפט קבע כי יש להכיר במחלת האסטמה בה לקה החובש במקרה דנן, כמחלה אשר הייתה קשורה בשירות הצבאי. דהיינו, עניינו של האחרון הוחזר לדיון בפני וועדה רפואית, וזאת לשם קביעת אחוזי נכות.