סמכות קצין התגמולים לערוך בדיקה חוזרת לנכה הסובל מנכות לצמיתות

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בדיקה חוזרת של קצין התגמולים והפחתת שיעור נכות צמיתה

סעיף 37(א) לחוק הנכים קובע כי קצין התגמולים רשאי לבצע לנכה בדיקת חוזרת אחת לשנה, וזאת כל אימת שוועדה רפואית לא קבעה הוראה אחרת השוללת את הזכות הנ"ל או מרחיבה אותה. במקרים בהם קצין התגמולים סבור כי ייתכן וחל שינוי במצבו הבריאותי של הנכה, קיימת לו סמכות לזמן את האחרון לבדיקה חוזרת אחת לחצי שנה. להלן דוגמא לדיון בוועדת ערעורים אשר סעיף זה עמד במרכזו.

      קראו עוד בתחום:

• הכרה בחייל כנכה צה"ל לאחר התפרצות פוסט טראומה בעקבות צפייה בסרט
• ניסוי בשירות הצבאי גרם למחלת לב, האמנם?
• האם אלמנה של חייל אשר התאבד בשירות מילואים זכאית לזכויות ממשרד הביטחון?

הנכה במקרה דנן נפצע במהלך שירותו הצבאי בשלוש פעמים שונות. בשנת 1970, בעודו חייל צעיר בשירות סדיר, הנכה נפצע מהתפוצצות מוקש. כתוצאה מכך, נקטעה מחצית מכף רגלו. וועדה רפואית אשר בדקה את הנכה בשנת 1971 קבעה כי האחרון סובל מנכות צמיתה בשיעור של 50% בגין הקטיעה. חרף נזקי הגוף, הנכה המשיך לשרת בצה"ל ועשה זאת במשך שנים רבות - הן בסדיר והן במילואים. לדאבונו, הוא נפצע פעמיים נוספות. פעם אחת במלחמת יום הכיפורים, ופעם אחת במלחמת לבנון הראשונה. אי לכך, הנכה עמד שוב בפני וועדות רפואיות (בשנים 1981 ו-1983).

בסופו של היום, הוועדות הותירו את נכותו של הנכה על שיעור של 50% לצמיתות. בהתאם לדרגת הנכות, הנכה היה זכאי לקבל מהצבא רכב רפואי. הוא אכן רכש רכב כאמור אך המכונית נגנבה בשנת 2005. כאשר הנכה פנה למשרד הביטחון על מנת לקבל רכב חדש, הוחלט לזמנו ל"בדיקה רפואית חוזרת". קצין התגמולים החליט כאמור מחשש שנפלה טעות בקביעת דרגת נכותו של הנכה.

סמכות קצין התגמולים לזמן לבדיקה חוזרת, מהיכן?

בהתחלה הנכה סירב לעמוד בפני הוועדה וזאת בטענה כי לא חל כל שינוי במצבו הרפואי. אי לכך, ובשל סירובו, קצין התגמולים הפחית את התגמולים ששולמו לנכה במחצית. הנכה הגיש ערעור על החלטה זו וטען כי קצין התגמולים לא היה רשאי לזמנו ל"בדיקה רפואית חוזרת". קצין התגמולים טען כי הוא היה רשאי לפעול כאמור וזאת מכוח לשון סעיף 37(א) לחוק הנכים. נטען כי סעיף זה לא הגביל את סמכותו של קצין התגמולים לזמן נכה לבדיקה חוזרת אחת לשנה בשינוי במצב רפואי.

ועדת הערעורים אשר ליד בית המשפט השלום דחתה את טענותיו של הנכה. הוועדה ציינה כי סעיף 37(א) לחוק הנכים, אשר מעגן למעשה את סמכותו של משרד הביטחון לזמן נכה לבדיקה חוזרת, מתייחס לשני מצבים שונים. חלקו הראשון של הסעיף מקנה לקצין התגמולים סמכות לזמן את הנכה לבדיקה חוזרת אחד לשנה ככל שהוועדה הרפואית לא נתנה כל הוראה אחרת. חלקו השני של הסעיף מעניק לקצין התגמולים את הסמכות לזמן לבדיקה חוזרת אחת לחצי שנה, וזאת כאשר הוא סבור שחל שינוי מסוים בדרגת הנכות.

במקרה דנן, הנכה ניסה לטעון כי קצין התגמולים היה רשאי לזמן לבדיקה חוזרת רק כאשר "התגלתה עובדה חדשה". הוועדה לא קיבלה טענה זו. בהחלטת הוועדה נאמר כי קבלת פרשנותו של הנכה הייתה מובילה לאיון תכליתו של סעיף 37(א) לחוק. הוועדה הוסיפה כי פרשנות הנכה צמצמה את סמכויותיו של קצין התגמולים יתר על המידה וזאת מעבר לצמצום הסמכות על ידי המחוקק.

נקבע כי לשון החוק במקרה דנן הייתה "ברורה ומפורשת" והיא הגשימה היטב את כוונתו של המחוקק להעניק סמכות רחבה לקצין התגמולים להורות על בדיקה אחת לשנה, וסמכות מצומצמת לבדיקה אחת לחצי שנה.

לסיכום,

נקבע כי השימוש שקצין התגמולים רשאי לעשות במנגנון "הבדיקה החוזרת" הינו שימוש אשר עולה בקנה אחד ביחד עם עקרונות של הגינות, יושר ותום לב. זאת היות והוא משרת את האינטרסים של הנכה (כאשר הוא מקבל זכויות פחותות מהמגיע לו) והציבור (כאשר נכה מקבל זכויות ביתר).