מחלת ריאות אצל מעשן כבד - האם תאונת עבודה?

דרגו את המאמר

הכרה במחלת הריאות כתאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק

האם יש להכיר במחלת הריאות ממנה סובל עובד כתאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק, כאשר מדובר באדם שעישן במשך 40 שנה קופסת סיגריות ליום? מה הייתה השפעתן של הסיגריות על התפתחות המחלה, ומה היה חלקו של האבק אליו היה חשוף התובע בעבודתו?

     קראו עוד בתחום:

• כאבי גב מצטברים לאחר שנה וחצי, האם תאונת עבודה?
• תאונת דרכים של עצמאי בדרך לעבודה - האם עובד ברכב מעביד?

• אחריות מעביד בעקבות תאונת עבודה לאחר רשלנות עובד

• הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

התובע, יליד 1947, עבד כצבע רכב משנת 1961 ועד לשנת 2007. עבודתו כללה הסרת צבע בליטוש במכשירים חשמליים, דבר אשר גורם לאבק רב של חומרי הצבע. התובע עבד במשך כ-12 שעות ביום, כאשר רק בתשע השנים האחרונות העסיק האחרון שני צבעים שעבדו בנוסף אליו. כמו כן, רק בשנת 1990 החל התובע לעבוד עם מסכות בד לפה ולאף והצביעה נעשתה במשך שנים רבות בחדר צביעה אטום ומיוחד. עד גילוי מחלתו עישן התובע סיגריות בכמות שאיננה ידועה.

בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו לבחון:

1. מה טיב הפגיעה של התובע או מחלתו בדרכי הנשימה ובריאות?
2. האם קיים קשר סיבתי בין עבודתו ותנאי עבודתו לבין הפגיעה בדרכי הנשימה?
3. האם הפגיעה ממנה סובל התובע הינה מחלת מקצוע?
4. האם השפעת העבודה על קרות הנזק הרפואי פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

בחוות דעתו קבע המומחה כי התובע לוקה במחלת ריאות חסימתית כרונית, בלתי הפיכה בדרגת חומרה קשה. לדעת המומחה, הנזק לריאותיו של התובע נגרם בסבירות מאוד גבוהה משני גורמים שקרוב לודאי פעלו בסינרגיזם.

הנזק מהסיגריות הוא 60% מהנכות, האם זה מספיק כדי לדחות את התביעה?

המומחה לא התעלם מכך שהעישון הכבד מסוגל לכשעצמו לגרום למחלה חסימתית כה קשה. עם זאת, גם החשיפה הכבדה לאבק המזיק הייתה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי. אי לכך, המומחה קבע כי סביר ביותר שאם התובע לא היה מעשן הנזק שהיה נגרם לריאותיו היה קטן מהנזק הנוכחי. עישון מחד וחשיפות כמתואר מאידך העצימו את ההשפעה של כל גורם לחוד. המומחה הרפואי העריך את חלקו של העישון מסך הנכות הריאתית בכ-60%.

• האם מחלת ריאות של מעשן שעבד במפעל תוכר כ"תאונת עבודה"?
• 300,000 שקלים פיצויים בעקבות תאונה בעבודת מלצרות
• סתירות בנוגע לתאריך הפגיעה - האם תוכר תאונת העבודה?

בחוות דעתו המנומקת הבהיר המומחה בפירוט מדוע יש לראות את הפגיעה בריאותיו של התובע כנובעת משילוב של עישון כבד וחשיפה לחומרים מזיקים בעבודתו. שני הצדדים השיגו על קביעות המומחה – אך השופטת קבעה כי אין מקום לסטות מחוות הדעת הברורה והחד-משמעית של מומחה שמונה על ידי בית הדין.

מן הפסיקה ידוע כי אף השפעה של העבודה בשיעור 20% הינה השפעה משמעותית המצדיקה הכרה כפגיעה בעבודה. לפיכך תביעתו של העובד התקבלה ונקבע כי מחלת הריאות ממנה הוא סובל הינה תוצאה של פגיעה בעבודה.