צליפת שוט בתור תאונת עבודה, האמנם?

דרגו את המאמר

צליפת שוט בגין נפילה בעבודה - צליפת שוט בתאונת עבודה

התובעת במקרה דנן הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר בנפילה שארעה לה בעבודה כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה וזאת בטענה כי לא נמצא שהאירוע אשר אירע לטענת התובעת גרם לאחרונה לנזק גופני, נזק פיזיולוגי ו/או אובדן כושר עבודה. אי לכך, התובעת פנתה לבית הדין לעבודה.

לאחר שמיעת ראיות הצדדים, בית הדין לעבודה קבע כי התובעת אמנם לא קיבלה מכה ישירה בראשה, אך היות ולא הייתה מחלוקת בנוגע לנפילה, היה מקום להפנות את עניינה למומחה רפואי אשר יקבע האם בעצם הנפילה של התובעת (לפי תיאור המקרה על ידה) האחרונה ביצעה "צליפת שוט" שגרמה לפגיעתה.

      קראו עוד בתחום:

• צליפת שוט, פגיעות ראש, זעזוע מוח, פגיעה נפשית
• תאונת עבודה של מורה בבית ספר - פיצויים ללא אשם תורם
• תאונה במהלך שטיפת משאית זבל - תאונת דרכים או תאונת עבודה?
• סרטן בעקבות חומרים מסוכנים בעבודה - תביעה לאחר יותר מ-40 שנה
• האם פיצויים למאבטח אשר נורה מנשקו שלו?

המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על ההחלטה להעביר את עניינה של התובעת לבחינה של מומחה רפואי. בית הדין לעבודה דחה את הערעור וקבע כי היות והתובעת הוכיחה שהיא נפלה בעבודתה, והיות והיא התלוננה על כאבים בצוואר, כאבים בראש ואירועים חוזרים ונשנים של טשטוש ראיה, ייתכן בהחלט שהיא סבלה מצליפת שוט. בית הדין הארצי קבע כי הביטוח הלאומי צדק בכך שהמסמכים הרפואיים מחדר המיון לא ציינו במפורש את המונח "צליפת שוט". עם זאת, נקבע כי לא היה זה "סוף פסוק" מבחינת התביעה. הודגש כי הביטוח הלאומי יוכל להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה ככל שיראה לנכון, או להגיש ערעור בסופו של ההליך.

עובדות המקרה מבחינת הנפילה

עובדות המקרה היו כדלקמן. התובעת טענה כי היא החליקה בעבודה. לטענתה, היא ניסתה לבלום את הנפילה באמצעות ידה אך לא עלה בידיה למנוע את החבלה ביד, בצוואר ובגב. התובעת הוסיפה כי ייתכן ובמהלך הנפילה ראשה "נזרק לאחור בתנועה של צליפת שוט". לאחר הנפילה, התובעת לא חשה בטוב ובמשך מספר ימים מצבה הרפואי הלך והתדרדר. בסופו של היום, התובעת פנתה לבית החולים ואובחן כי היא סובלת מדיסקציה. היא אושפזה למשך כשבוע והשתחררה אגב טיפול תרופתי.

בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו אשר בחן את המקרה. המומחה הרפואי הסכים עם רופאי בית החולים באשר לאבחון המחלה וקבע כי "היה קשר רפואי ברור בין הנפילה המתוארת לבין התרחשות של דיסקציה בעורק הקרוטיס". כמו כן, בחוות הדעת הרפואית צוין כי בהתאם לתיאור המבוטחת, הפגיעה הייתה פגיעה מסוג Injury לכל דבר ועניין. הודגש גם כי הנפילה - ללא ספק - גרמה לנזק.

המומחה התייחס לסמיכות הזמנים בין התרחשות הדיסקציה לבין הנפילה וקבע כי כאשר עסקינן באישה צעירה בת 38, הסובלת מדיסקציה פחות משבוע לאחר נפילה בעבודה, אין ספק שקיימת סמיכות זמנים "חשודה". הרופא הוסיף כי תנוחת "צליפת שוט" הייתה יכולה בהחלט לגרום למצבה של התובעת.

חוות דעת המומחה מתקבלת - מדובר בצליפת שוט

הביטוח הלאומי ניסה למצוא סתירות בגרסאותיו של המומחה הרפואי וזאת על בסיס שאלות הבהרה שהופנו לאחרון. עם זאת, לא עלה בידי הנתבע "לכרסם" בקביעותיו החד משמעיות של הרופא. הלכה פסוקה היא כי ראיה רפואית המונחת לפתחו של בית הדין לעבודה במסגרת תיקים מסוג זה הינה האורים והתומים מבחינת בית המשפט. ואכן, אמנם בית הדין לעבודה צריך להכריע בסכסוך המשפטי, אך כאשר הרופא כה נחרץ באשר לקיומו של קשר סיבתי רפואי, סביר להניח שהכף תיטה לטובת המבוטח.

חשוב להדגיש כי המומחה במקרה דנן היה מומחה חיצוני ואובייקטיבי שמונה על ידי בית הדין. משקלה של חוות דעת כגון דא הינו אף גדול יותר ממשקלה של "חוות דעת רפואית מטעם". הלכה פסוקה היא כי בית הדין לעבודה איננו רשאי לסטות מחוות דעתו של המומחה זולת אם הוא סבור שהייתה לכך הצדקה "משפטית או עובדתית". במקרה דנן, הצדדים לא היו חלוקים באשר לעצם הנפילה, אלא המחלוקת נגעה רק לתוצאותיו של האירוע. חוות דעתו הרפואית של המומחה מטעם בית הדין לעבודה חזקה את דבריה של התובעת. אי לכך, נקבע כי יש לקבל את התביעה. דהיינו, נקבע כי הנפילה בעבודה במקרה דנן הייתה תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.