חייל אובחן כסובל ממחלת הצליאק - האם הכרה מכוח חוק הנכים?

דרגו את המאמר

הכרה בצליאק – תביעה נגד קצין התגמולים

במסגרת ערעור אשר הוגש על ידי חייל משוחרר, השיג האחרון כנגד החלטתו של קצין התגמולים שלא להכיר במחלת הצליאק ממנה הוא סובל כמחלה אשר נגרמה במהלך השירות הצבאי.

המערער הינו יליד 1977 אשר התגייס לשירות חובה ביחידה קרבית במרץ 1996. הפרופיל הרפואי של המערער נקבע על 82 והאחרון הופנה לטירונות חי"ר. במהלך הטירונות החל המערער לסבול מכאבי בטן, שלשולים וירידה במשקל. אי לכך, חצי שנה לאחר מכן נקבע לו פרופיל 21 קבוע. חרף הפרופיל המשחרר מצה"ל, המשיך המערער את שירותו הצבאי בהתנדבות ושוחרר במרץ 1998.

צליאק - מחלה תורשתית

מחלת הצליאק הינה מחלה תורשתית אשר מופיעה בדרך כלל בין גיל חצי שנה לשנתיים. עם זאת, המחלה יכולה להופיע בכל גיל. מדובר במחלה המתבטאת בחוסר סבילות לחלבוני דגנים, חלבונים המכילים גלוטן.

המכניזם האחראים להופעת המחלה בעיתוי זה או אחר אינם ידועים ותופעות המחלה נעלמות כאשר החולה שומר על דיאטה חסרת גלוטן. קצין התגמולים טען כי במקרה הנדון הייתה קיימת עדות לחוסר דם במשך שנים, אשר היווה, קרוב לוודאי את הביטוי הראשוני למחלה.

      קראו עוד בתחום:

• חרף מצב רפואי לפני הגיוס - יש להכיר בפגימות ברגליים מהם סובל חייל
• תביעה להגדלת אחוזי נכות בגין פוסט טראומה שנגרמה בשירות צבאי
• האם אלמנת סוהר אשר נרצח לאחר פרישתו זכאית לפיצויים ממשרד הביטחון?
• תביעה להכרה בפציעה בנופש באולגה במסגרת חוק הנכים

המערער טען כי הוא החל לסבול במהלך הטירונות מכאבי בטן ושלשולים, וארבעה חודשים לאחר גיוסו אובחן כי הוא סובל מצליאק. לטענתו, הטירונות הייתה בתנאי שטח קשים ולא הייתה כל נגישות למזון מגוון. כמו כן, הוקצב זמן לאכילה ומפאת העדרו של חדר אוכל מסודר, המזון לא ניתן בתנאים היגייניים. עיקר טענותיו פנה לצריכת היתר של הגלוטן בשירות הצבאי.
 

בית המשפט ציין כי אכן המחלה הינה מחלה אשר איננה קלה לגילוי, גם עם הופעתן של התופעות הראשונות. כמו כן, אין חולק על כך שהמערער סבל מאנמיה כבר בילדותו. קצין התגמולים ניסה להיבנות מכך שכבר בצעירותו, בשל גילוי כמות ברזל ירודה בגופו, בוצעו למערער צילומים שונים והועלה חשד של פגיעה ברירית המעי הגס.

עורך דינו של המערער הציג בפני בית המשפט שני מקרים בהם הוכרה הצליאק כמקיימת קשר סיבתי רפואי ומשפטי עם תנאי השירות. עם זאת, קצין התגמולים טען כי פסקי דין אלו אינם רלבנטיים לעניינו. במקרה הראשון מדובר בבחורה אשר לא הוכח קיומם של סימפטומים לפרוץ המחלה לפני הגיוס. במקרה השני, מדובר היה בבחורה אשר מרבית המזון אשר ניתן לה היה רווי בגלוטן.

בית המשפט: תרומה חלקית של השירות הצבאי להתפרצות המחלה

בית המשפט קבע כי יש להכיר בתרומה חלקית של השירות הצבאי למחלת הצליאק במקרה דנא. בפסק הדין צוין כי גם המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים הסכים שהאבחנה הנכונה בדבר מחלת הצליאק לא נקבעה לפני הגיוס. כמו כן, בתקופת הגיוס המשיך המערער באופן פעיל באכילה מוגברת של כמויות דגנים, ותוך זמן קצר הביא מצב זה לאבחון מהיר ונכון, וכי רק בשלב זה הוברר למערער שעליו לשמור על דיאטה חסרת חלבון.

לגבי היות המחלה בגופו של המערער עובר לגיוסו, נכתב בפסק הדין - "אפילו אם היו למערער אי אילו סימנים המתאימים למחלת צליאק שקטה, ברור לנו, שהתפרצותם של הסימפטומים, בצורתם הקשה, הופיעו תוך כדי שירותו, ובמהלך אותה תקופה של שירות אכל המערער קמחים שונים, בעיקר לחם, שהכילו כמות מוגזמת של גלוטן".

• ערעור על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר במחלת לב כלילית
• הכרה בנכות נפשית לאחר ליל הגלשונים
• מחלת קרוהן - האם קשר סיבתי לשירות הצבאי
• זכאות לזכויות לאלמנת מתנדב משמר אזרחי

לסיכום, מחלת הצליאק הינה מחלה תורשתית אשר אינה נגרמת על ידי השירות הצבאי והתנאים הסביבתיים בהם נמצא חייל בעקבות שירותו. 

לאור ההלכה הפסוקה, הנוטה להקל עם חיילים שנפגעו בתקופת שירותם בשל התפרצותה של מחלה קונסטיטונציונאלית, וכן לאור פסיקותיו של בית משפט העליון, שקבעו שאם המחלה פרצה לראשונה בעת השירות ועד אז הייתה במצב רדום - ניתן לראותה כמחלה ש"נגרמה", נקבע כי יש לקבוע כי מחלת הצליאק, שממנה סובל המערער, נגרמה בצורה קלה, בעת השירות ועקב השירות הצבאי.