אי הכרה במחלת צליאק כמחלה אשר נגרמה בעקבות השירות הצבאי

דרגו את המאמר

האם צריכת גלוטן בצבא גרמה להתפרצות צליאק?

חיילת אשר השתחרה מצה"ל בפרופיל 21 טענה כי נאלצה לאכול מזון רב המורכב בבצק, בכמויות להן לא הייתה רגילה, וכתוצאה מכך פרצה בגופה מחלת הצליאק. מדובר במחלה אשר הגורמים לה טרם התבררו באופן סופי במסגרת המחקר הרפואי. ישנן מחקרים המצביעים על כך שמדובר בנטייה גנטית, ויש המעריכים כי גורמים כגון נגיף או לחץ נפשי מביאים להתפרצות הצליאק.

קצין התגמולים דחה את תביעתה של החיילת להכיר במחלת הצליאק כפגיעה אשר נגרמה בעקבות השירות הצבאי. אי לכך, הוגש על ידה ערעור על ההחלטה לוועדת הערעורים. לדאבונה, גם וועדת הערעורים השיבה פניה ריקם. החיילת טענה כי כבר במהלך השירות הצבאי היא החלה לסבול משלשולים וכאבי בטן. לטענתה, בדיקות רבות אשר נערכו לה גילו כי היא סובלת מצליאק וכתוצאה מכך היא שוחררה מהשירות.

      קראו עוד בתחום:

• מחלה קונסטיטוציונאלית במסגרת תביעה נגד קצין התגמולים
• קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הנכות
• חייל אובחן כסובל ממחלת הצליאק - האם הכרה מכוח חוק הנכים?

המערערת טענה כי בטרם גיוסה היא הייתה בריאה לחלוטין ושילוב של תנאי השירות עם טיפול רפואי לקוי גרמו להתפרצות המחלה. החיילת הוסיפה כי הטיפול בתלונותיה ובמצבה הבריאותי ארך זמן רב וחמישה חודשים לקחו לגורמים הרפואיים הצבאיים לאבחן המחלה.

קצין התגמולים קבע כי מחלת הצליאק, ככל שהוכח ברפואה, הינה מחלה כרונית אשר הגורמים לה הינם גנטיים. לטענתו, כבר עם גיוסה של הצעירה לצה"ל קיננה המחלה בגופה. התפרצות המחלה במהלך השירות לא הייתה קשורה, לטענת המשיב, לשירות הצבאי אלא מקורה בנסיבות גנטיות. כמו כן, נטען על ידי קצין התגמולים כי הטיפול לו זכתה המערערת היה סביר ולא השפיע הוא על התקדמותה הטבעית של המחלה חשוכת המרפא.

תלונות על כאבי בטן לפני הגיוס ודודה החולה בצליאק

המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים קבע כי מדובר בחיילת אשר הייתה לה נטייה גנטית לחלות בצליאק. בחוות דעתו הצביע המומחה על כך שדודתה של החיילת לוקה במחלה ונסיבות העניין מצביעות כי היא חלתה בצליאק כבר טרם גיוסה. המומחה הפנה את וועדת הערעורים למסמך רפואי בעניינה של החיילת, אשר נערך כשנתיים לפני גיוסה, ובו נטען כי היא מתלוננת על כאבי בטן ושלשולים. כמו כן, במסמך זה הומלץ לשלול צליאק.

וועדת הערעורים קבעה, כאמור, כי דין הערעור להידחות. בפסק הדין נכתב כי מדובר במחלה גנטית אשר בינה לבין נסיבות השירות לא התקיים הקשר הסיבתי הדרוש על מנת להכיר בחיילת כנכת צה"ל. צריכת הגלוטן המוגדלת בצבא לא הביאה להתפרצות המחלה אלא לאבחונה, קבעה וועדת הערעורים.

צוין כי החיילת לא הוכרחה לאכול מוצרים עתירי גלוטן והיה באפשרותה לבחור במוצרי מזון אחרים. זאת ועוד, לאחר אבחון המחלה, החלה המערערת לשמור על דיאטה נכונה מבחינת מוצרי הבצק ומצבה הרפואי השתפר והתייצב. זאת ועוד, נקבע כי מיד עם תלונתה הראשונה של החיילת היא הופנתה לשורה של בדיקות לרבות בדיקת רגישות לצליאק. התהליך כולו ארך שלושה חודשים בלבד.