תביעה נגד משרד הביטחון, ביטוח לאומי, חברת ביטוח ובית חולים. נגד מי?

דרגו את המאמר

האם אפשר לתבוע את משרד הביטחון כאשר קיימת אפשרות לתבוע את המוסד לביטוח לאומי, חברת ביטוח או תביעה נ’ בית חולים ברשלנות רפואית? 

בהתאם לחוק הנכים, כל אנשי כוחות הביטחון לרבות שב"כ, מוסד, משטרה וכו’ רשאים להגיש תביעה, בגין חבלה ו/או מחלה שאירעה להם במהלך שירותם. את התביעה יש להגיש לאגף שיקום במשרד הביטחון אותה יבררו הן מבחינת התשתית העובדתית לה טוען החייל והן מבחינת הקשר הסיבתי בין מחלתו לבין שירותו.

ניתן להגיש תביעה באופן עצמאי אך על התובע לדעת כי עליו לעמוד בדרישותיו של קצין התגמולים להכרת זכות מחלה ו/או חבלה על פי חוק הנכים, לכן במקרים רבים מומלץ להיעזר או להיוועץ עם עורכי דין העוסקים בתחום זה.

במידה והתביעה נידחת ע"י קצין התגמולים על התובע לדעת כי עומדת בפניו הזכות להגיש ערעור תוך 30 יום ממועד קבלת הודעת הדחייה מקצין התגמולים, לוועדת הערעורים בבית המשפט השלום. חשוב לציין כי קיימות חמש ועדות ערעורים כאמור המצויות בבית המשפט בערים: באר שבע, תל אביב, ראשון לציון, חיפה וירושלים. בוועדה יושבים בדין שופט ורופאים.

במידה והתובע סבור כי תביעתו היא בגין רשלנות רפואית נגד מוסד רפואי בו טופל ואליו נשלח על ידי הצבא עדיין עומדת לפניו האפשרות לתביעה כנגד משרד הביטחון, וזאת מאחר שהיה בזמן שירותו תחת חסותו של משרד הביטחון אשר שלח אותו למוסד רפואי בו אירעה הרשלנות, ואולם במקרה זה על התובע לבחור בין תביעה נגד משרד הביטחון לבין תביעה נגד המוסד הרפואי אשר התקבל וגרם לנכותו, וזאת לאור עיקרון יחוד העילה.

החייל אינו יכול לבחור בין תביעה לפי חוק הנכים לתביעה בנזיקין כנגד המדינה, כיוון שהמדינה מוגנת מפני תביעה נזיקית בחוק הנזיקים האזרחיים.

משמע כי בכל מקרה אשר אדם נחבל במסגרת שירותו הביטחוני עומדת לו הזכות לפי חוק הנכים ותנאיו בלבד, אלא אם מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כי אז עומדת לרשותו של הנפגע אפשרות לתבוע את חברת הביטוח מבטחת הרכב או את קצין התגמולים. וכאמור לא ניתן לתבוע את שניהם אלא על התובע לבחור בין תביעות אלו שכן העיקרון המנחה הינו כי לא ניתן לקבל כפל תשלומים או פיצוי כפול.

אחריות של המדינה אינה מבטלת אחריות בנזיקין ואינה משחררת את מזיק שאינו המדינה עצמה מאחריות בנזיקין. לכן רשאי האדם אשר נפגע להגיש, במקביל, תביעה כנגד המדינה לפי חוק הנכים ותביעה נזיקית כנגד המזיק.

חוק הנכים אינו מאפשר קבלת פיצוי משני מקורות , כאמור קבלת פיצוי מאחד המקורות מונעת את גביית הפיצוי מן האחר (שאת בכפוף לאפשרות ההשבה ותביעה מחדש של הנכה, המוסדרת בסעיף 36(5) לחוק).

כאשר ישנן לנכה זכויות ע"פ חוק הנכים וע"פ חוק ביטוח לאומי, ניתנת לו הבחירה: נכה שבחר לפנות למוסד לביטוח לאומי והוכר, יכול לחזור בו מבחירתו ולפנות בתביעה כנגד משרד הביטחון. כיום לאחר תיקון החוק (ינואר 2008), מדובר על זכות חזרה תוך שלוש שנים מיום תביעתו לביטוח הלאומי, אם במהלך שלוש השנים לא הגיש תביעתו למשרד הביטחון חזקה כי בחירתו הינה סופית.

חוק הנכים אינו מאפשר גבית תשלומים משני מקורות כאמור, ועל כן הנכה צריך להגיע לכלל החלטה, האם הוא בוחר בפיצוי ותשלומים ע"פ חוק זה או ע"פ חוק ביטוח לאומי.

בדר"כ העיקרון שיכול לעזור לנכה לבחור בסוג התביעה זה הינו בחור תלוי במספר מרכיבים והם חומרת הפגיעה, סיכויי הצלחת התביעה מול משרד הביטחון, ואפשרות של החמרה במצבו הרפואי בעתיד כך שככל שמצבו הרפואי קשה ועלולה לחול החמרה במצבו עדיף להגיש תביעה להכרה נ’ משרד הביטחון ולא להגיש תביעה נ’ חברת הביטוח, במקרה של תאונת דרכים או תסיעה נ’ המוסד לביטוח הרפואי במקרה של רשלנות רפואית.

כאמור כל מקרה לגופו וכמובן שעדיף להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום אשר בעצת המומחים הרפואיים יוכלו לבחור עבור התובע מהי הדרך הטובה והיעילה ביותר עבורו ואשר יכולה להניב את התוצאה האפקטיבית ביותר עבור התובע מבחינה כלכלית, שיקומית, רפואית וכדומה.