החמרה במצב בריאותי לאחר מסע כומתה - האם פיצויים לחייל ממשרד הביטחון?

דרגו את המאמר

תביעה להכרה בנכות בגין פציעה במהלך מסע כומתה

אחד הרגעים המרגשים ביותר עבור כל לוחם צעיר הינו מסע הכומתה. מדובר במסע בין עשרות קילומטרים אשר בסופו זוכים הלוחמים לקבל את כומתת החטיבה אליה הם משתייכים. מסע כומתה דורש מהחיילים מאמץ פיסי רב שכן הצעדה ארוכה ומפרכת ונעשית תוך נשיאת משקלים כבדים.

קשה אפוא לדעת מתי הכאבים אשר חשים החיילים במהלך המסע נובעים ממצוקה רפואית של ממש. במקרה שנגרם לחייל נזק גופני במהלך המסע, ניתן לבחון הגשת תביעה כנגד קצין התגמולים ומשרד הביטחון לקבלת פיצויים מכוח חוק הנכים. להלן דוגמא למקרה כגון זה.

החייל היה שותף ביולי 2001 למסע כומתה. במהלך הצעידה, החליקה רגלו השמאלית של העורר אל בור והתעקמה תחת כובד משקלם של האפוד הצבאי והנשק. מפקדיו של העורר לא האמינו לו וראו בו כמתחזה. אי לכך, העורר המשיך במסע הכומתה אך כאביו לא פסקו מלהציק לו.

רק יום לאחר מכן, נשלח העורר לבדיקה אצל החובש הפלוגתי. החופ"ל הורה לעורר, חרף כאביו, לחזור לפעילות מלאה. במהלך האימונים הפכה רגלו של העורר לכחולה והוא פונה לבית החולים. בבית החולים אובחן העורר כסובל מקרע בגיד וברצועות והוא נאלץ לעבור מספר ניתוחים.

האם הפציעה החמירה מצב הקרסול?

העורר טען כי בעקבות מצבה של רגלו הוא נאלץ להשתמש בקביים ובגלל השימוש הממושך בקביים נגרמה לו גם פריצת דיסק. בעקבות פניה לקצין התגמולים בגין נזקי הגוף, הכיר הצבא בקשר סיבתי בשיעור של אחוז אחד בלבד בין תנאי השירות לבעיותיו הרפואיות של העורר.

      קראו עוד בתחום:

• האם קצינה בצבא סבלה מדיכאון לאחר אי עמידה בלחץ התפקיד?
• טרשת נפוצה התפרצה בעקבות חבלה צווארית במהלך שירות צבאי, האמנם?
• האם החמרה במצבה הבריאותי של נכת צה"ל ממלחמת יום העצמאות?

בתיק קופת החולים של העורר נכתב כי כבר באוגוסט 2000 סבל האחרון מכאבים בקרסול וזאת לאחר התעקמות הרגל כחודש לפני כן. המומחה הרפואי אשר מונה מטעם בית המשפט קבע כי העורר סבל מנקעים עוד לפני מסע הכומתה ולדעתו מחושיו הם על רקע הסתיידות – דבר המוכיח על פגיעה ישנה. כמו כן, העורר הודה בעצמו כי שנתיים לפני מסע הכומתה הוא נחבל קשות ברגל שמאל.

בית המשפט - החמרה בשיעור של 50%

לאחר בחינת חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, בית המשפט קבע כי העורר סבל עוד לפני השירות מבעיות בקרסול שמאל. עם זאת, ברור כי בעיותיו החמירו כתוצאה מהשירות והפציעה במהלך מסע הכומתה.

בית המשפט ציין כי למרות שהחייל סבל עוד לפני השירות מנקעים חוזרים, אי אפשר להתעלם מכך שהוא נפצע במהלך מסע הכומתה ונגרם לו נזק ישיר. בפסק הדין נכתב כי השאלה אשר נותרה בעניין זה היא האם הפציעה במהלך המסע גרמה את התוצאה, כולה או חלקה.

"העורר גויס לצה"ל במצב תקין, על כל פנים לא במצב שבו היה צורך לנתחו בקרסול כדי לטפל בגיד הבוהן השמאלית. האימונים חשפו את מצבו הגופני לגבי הרגל, והחמירו את מצבה. משום שהעורר סבל מנקעים לפני גיוסו, אנו מחליטים כי אי היציבות של כף רגל שמאל הוחמרה עקב השרות בשיעור של 50%", נכתב בפסק הדין.