www.what2do.co.il

תביעה נזיקית נגד משטרת ישראל

דרגו את המאמר

תביעה נזיקית נגד משטרת ישראל

האם משטרת ישראל אשמה ברשלנות בגין מותו של תינוק עקב אלימות אביו?

בית המשפט העליון נדרש לדון בבקשת ערעור, אשר הגישו אימו ועיזבונו של תינוק כנגד אביו שהביא למותו. המקרה המזעזע שעליו התבססה תביעת העותרים נגד משטרת ישראל אירע באוגוסט 1999. באותו יום פרצה מריבה קולנית בין אביו של הקטין לבין אימו, בעקבות המריבה הזעיקו שכניהם של בני הזוג את המשטרה, ולמקום הגיעו שוטר ושוטרת.

השוטר ניגש לשוחח עם הגבר, תוך שהוא מבחין בשברי כוס על הרצפה בתוך דירת בני הזוג. במהלך השיחה יצאה האישה מדירת בני הזוג, הממוקמת בקומת הקרקע, אל חצר הבית, כשהיא צועקת "הוא עוד יהרוג אותי".

 

      קראו עוד בתחום:

 

בשלב זה נתבקשה השוטרת על ידי השוטר לעמוד יחד עם האישה בחצר, בעוד השוטר פנה בשנית לגבר. הגבר ניסה לדבר עם האישה ולהתקרב אליה, אך השוטר מנע זאת ממנו כשהוא תופס בידו ודורש ממנו להיכנס לדירה, ללבוש חולצה ולהביא את תעודת הזהות שלו.

 

לאחר דין ודברים בין השוטר לגבר, איים השוטר על האחרון כי יאלץ להביא למעצרו. בתגובה הודיע הגבר לשוטר כי אין צורך בשימוש בכוח, והוא לא יתנגד להתלוות אליו. עם זאת, מיד לאחר מכן התחמק האחרון מתפיסתו של השוטר, רץ לכיוון מרפסת הבית, תקף את בנו התינוק והביא למותו.

 

האם היה על המשטרה לאזוק את הבעל המכה?


העותרים טענו כי התרשלות המשטרה הייתה בהימנעותם של השוטרים מלעצור או לאזוק את הגבר לפני מעשיו הקיצוניים. עם זאת, השופט ג’ובראן קבע כי לאור התנהגותו של הגבר, הסבירות כי יפגע במי מבני הבית, בהתחשב בסיטואציה שנוצרה, הייתה נמוכה. כמו כן, השופט ציין כי גם האם עצמה לא צפתה את מעשיהו זה של הגבר.

 

בפסק הדין נכתב כי אחריות בנזיקין תוטל בעיקר במקרים בהם נמנעה המשטרה לחלוטין מלעשות שימוש בסמכויותיה, או עשתה שימוש לוקה בחסר בצורה משמעותית, בשל אדישות, רתיעה או שיקולים אחרים (שאינם רלוונטיים לחובתה לשמור על שלום הציבור). עם זאת, במקרה דנן, השופט ג’ובראן קבע כי לא ניתן לומר שאי-מעצרו של הגבר על ידי המשטרה או אי-כבילתו באזיקים, מהווים חריגה משיקול הדעת המשטרתי הסביר, שיש בה כדי להקים אחריות בנזיקין.

בהקשר זה ציין השופט ג’ובראן כי סמכויות המעצר והסמכויות האחרות להגבלת תנועה הינן מהחריפות שבסמכויות המסורות לידי רשויות החוק, ואין מנוס מפני שימוש זהיר בהן. נוכח האמור לעיל, הגיע השופט ג’ובראן למסקנה כי התנהלותם של השוטרים בפועל לא היוותה הפרה של חובת הזהירות שלהם כלפי הציבור בכלל וכלפי התינוק בפרט.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 


מאמרים נוספים בתחום

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

התיישנות - משרד הביטחון, צבא

מתי מתיישנת הזכות להגיש בקשות בגין פגיעה או מחלה במהלך השירות? 

פסוריאזיס, צבא - קשר בין המחלה לשרות

האם מחלת הפסוריאזיס יכולה להיגרם כתוצאה מתנאי השירות? אם כן כיצד נתבע פיצויים? 

כיב קיבה, שרות צבאי והקשר

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ אולקוס (כיב קיבה) לבין שירות בצבא ו/או בכוחות הביטחון? 

הלם קרב

מהו הלם קרב? את מי תובעים במקרה של הלם קרב? מה מועד ההתיישנות? ועוד... 

הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי

לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת... 

הקשר בין השרות הצבאי למחלות נפש

כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי או משטרתי ומחלת נפש אשר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מתנאי השירות? 

בחירת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים?

חייל או שוטר שנפגע או חלה יכול לתבוע במסגרת ביטוח לאומי או קצין תגמולים, מהו המסלול המומלץ? 

נכי צה"ל וחוק הנכים, לאן?

חוק הנכים נכנס לתוקפו בשנת 1959. מדובר בחוק בעל מטרות סוציאליות ואשר עניינו לעזור ולאפשר סיוע לאנשי כוחות ביטחון אשר חלו או נפגעו או במסגרת שירותם... 

קצין תגמולים- מידע משפטי ומדריך להגשת תביעה

נפגעת בצבא? מעוניין להגיש תביעה נגד קצין תגמולים? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.
יעוץ אישי