חייל שנפגע בנפשו בצבא יקבל פיצויים מיום השחרור ולא מיום התביעה
דרגו את המאמר |
|

האם פיצויים לחייל ישולמו מיום השחרור או מיום הגשת התביעה?
בית המשפט נדרש לדון בשאלת מועד תחילת הזכאות לפיצויים של חייל אשר הוכר על ידי קצין התגמולים כנפגע נפש עקב ובמהלך שירותו הצבאי. הנפגע טוען כי מועד תחילת תשלום הפיצויים צריך להיקבע החל מיום שחרורו מצה"ל ואילו קצין התגמולים טוען לעומתו כי העומד הרלבנטי אמור להיות יום הגשת תביעתו להכרה בפגיעתו.
החייל, יליד הארץ, גדל במשפחת מצוקה עם אב עבריין ונרקומן, כאשר אימו עוזבת את הארץ איתו ועם אחיו בגין אלימות האב. לאחר חמש שנים של שהות בחו"ל, וכשמלאו לו 18 שנים, החליט המערער לשוב ארצה להתגייס לצבא. במהלך שירותו הצבאי לן החייל אצל חבר של אביו, וכאשר האחרון נפטר, המשיך ללון על חוף הים.
הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי
הקשר בין השרות הצבאי למחלות נפש
עובר התעללות בכלא הצבאי - משוחרר בפרופיל 21
כמו כן, במהלך השירות ערק פעמים רבות מיחידתו על מנת לפרנס את אביו ואותו (בעקבות מצוקה כלכלית קשה), עד שלבסוף נלכד על ידי לוכדי עריקים, נשפט ונעצר. בתקופת שהותו בכלא חלה התדרדרות במצבו הנפשי, אשר לטענתו נגרמה בעקבות השפלתו והכאתו בבית הסוהר.
עם שחרורו מהכלא, הוביל השינוי במצבו הנפשי של החייל להורדת הפרופיל הרפואי שלו ל-45 מסיבה נפשית. החייל שוחרר לבסוף, שלושה שבועות לאחר חזרתו לשירות ביחידתו, בהתאם להחלטת קב"ן ועם פרופיל 21 נפשי.
מגיש תביעה כשנתיים וחצי לאחר שחרורו
בדצמבר 1998, כשנה וחצי לאחר שחרורו מצה"ל, פנה המערער לטיפול במרפאה לבריאות הנפש ברמת חן בר"ג, עקב מצב פסיכוטי חריף. מהתיעוד הקיים במרפאה עולה כי חלה החמרה במצבו של המערער בעקבות מותו של אביו, כחודש לפני פנייתו למרפאה. חודש לאחר מכן, אושפז המערער במחלקה פתוחה בבי"ח אברבאנל. ובשנת 2000, במהלך הטיפול במרפאה ברמת חן, אובחן המערער כסובל מסכיזופרניה.
בעקבות תביעה להכרה בזכויותיו, הכיר קצין התגמולים בקשר בין מצבו הנפשי של המערער לבין תנאי השירות ובהתאם, החל החייל לקבל תגמולים מיום הגשת התביעה.
לטענת החייל, זכאי הוא לתגמולים רטרואקטיביים החל מיום שחרורו מן השירות וזאת משום שלא יכול היה להגיש את תביעתו עובר למועד הגשתה, עקב מצבו הנפשי, אשר היה קשה ביותר ולא היה ביכולתו לדאוג לצרכיו בכל דרך שהיא.
פיצויים לנפגע נפשית בצבא, החל ממתי?
קצין התגמולים דחה את תביעתו בהסתמך על אי קיום החריג לתשלום רטרואקטיבי שבסעיף 18 לחוק הנכים, ובעקבות החלטה זו הוגש הערעור דנן.
סעיף 18(א) לחוק קובע כי תגמולים ישולמו לחייל אשר נפגע במהלך שירותו הצבאי החל ממועד הגשת התביעה, אך הכיר בחריג והוא חולה נפש אשר לא הגיש את התביעה במועד מחמת מחלתו. המחלוקת בין הצדדים סבבה אפוא סביב שאלת יכולתו של החייל להגיש את התביעה בגין מצבו הנפשי מיד בעת מועד שחרורו.
החייל חלה בסכיזופרניה - האם יוכר כנכה צה"ל
חלה ב"מחלת היאפים" - יוכר כנכה צה"ל
חלתה בסוכרת עקב הלחץ בקורס מש"קיות ת"ש - האם תוכר כנכת צה"ל
נטל ההוכחה עובר לצבא עקב העדר רשומה רפואית
בית המשפט קבע כי נטל הוכחת חוסר היכולת להגיש תביעה בגין מצב נפשי מעורער מוטל על החייל, אך עם זאת יש להכיר בנסיבות המיוחדות העומדות בדיון הנוכחי. התיעוד היחיד אשר השכיל קצין התגמולים להמציא בעבור בית המשפט בנוגע למצבו הנפשי של המערער בתקופת שירותו הצבאי, היה המסמך אשר בו הותאם לו פרופיל 45 לאחר שחרורו מן הכלא. עם זאת, הפרופיל הורד כאמור בתוך כשלושה שבועות, לפרופיל 21, והחייל שוחרר.
הוכר כנכה צה"ל בגין קדחת ים תיכונית (fmf) שהתפרצה במהלך השירות הצבאי
בעניין זה לא הובאו כראייה לבית המשפט מסמכים או תיעוד רפואי ביחס למצבו הנפשי של החייל בזמן שחרורו ואף לא הומצא תיעוד מינהלי לגבי ההליך שבוצע להורדת הפרופיל מ- 45 ל- 21. זאת ועוד, קצין התגמולים לא תמך טענותיו בתיעוד ביחס לטיפול נפשי שקיבל המערער בכל התקופה הרלבנטית, החל משהייתו בכלא ועד לשחרורו מן השירות. העדר הרשומה הרופאית בעניינו של החייל הייתה לקצין התגמולים לרועץ.
בית המשפט מקבל טענותיו של החייל - יפוצה מיום השחרור
בית המשפט קבע כי העובדה שאין בנמצא התיעוד האמור - שאין ספק שהיה בו כדי לבאר ולהבהיר את מצבו של החייל בעת השחרור - פועלת לזכותו ויש לקבוע כי אילו היו הראיות בנמצא, הן היו תומכות בגרסת המערער בעניין שבמחלוקת.
אי לכך, קבע בית המשפט כי דין ערעורו של החייל להתקבל במובן זה שהחלטת קצין התגמולים נשוא הערעור מבוטלת, והוא יישא בתשלומים לחייל החל ממועד שחרורו מן השירות. כמו כן, פסק בית המשפט כי על קצין התגמולים לשאת גם בהוצאות המשפט על סך 7,500 שקלים.