הכרה בפיברומיאלגיה על דרך המיקרוטראומה, האמנם?
דרגו את המאמר |
|

האם לחץ נפשי בעבודה גרם להתפתחות פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה הינה תסמונת אשר מופיעה אצל כ-2% מהאוכלוסיה והיא מתארת מצב נפוץ של תשישות וכאבים מופשטים בשרירים. מדובר בתסמונת משום שהמצב הבריאותי מאופיין על ידי שורה של תסמינים וסימנים אשר מתרחשים במקביל.
ישנם מספר גורמים אשר יכולים להביא להתפרצות המחלה וביניהם גורמי דחק כגון טראומה פיסית, מחלה, שינויים הורמונאליים, דחק נפשי וכדומה. האם במקרה בו עובדת סבלה מלחץ נפשי משמעותי במקום העבודה, ניתן לקשור בין מחלת הפיברומיאלגיה בה לקתה לבין תנאי העבודה?
מדובר בערעור אשר הונח לפתחו של בית הדין לעבודה. המערערת, בת 45, החל לעבוד באוקטובר 2001 בתור מזכירה של שני מנהלי חברה – אב ובנו. בשנת 2003 החלה המערערת לסבול מחום וחולשה בכל הגוף וכתוצאה מכך היא פנתה לטיפול רפואי אשר בסופו של היום אובחנה כסובלת ממחלת הנשיקה. מחלה זו נגרמה עקב עבודתה של המערערת.
לאחר שובה של המערערת לעבודתה, משהחלימה ממחלת הנשיקה, שונתה מהות עבודתה והיא "נאלצה" להוציא חוברות הדרכה בנושא רייקי וכן ללמוד בקורס את טכניקת הרייקי. המערערת טענה כי הייתה היא צריכה להתעסק עם חומרים אשר עוסקים בתקשור עם ישויות מעולם אחר.
קראו עוד בתחום:
- עישון ודיבור במהלך העבודה גרמו לצרידות - האם תאונת עבודה
- מטפלת בקשישים תוכר, במסגרת תורת המיקרוטראומה, כנפגעת עבודה
- חרף פער זמנים משמעותי - אוטם שריר הלב הוכר כתאונת עבודה
- מינוי מומחה רפואי אחר - מהו משקלה של חוות הדעת הרפואית הראשונה?
לטענתה, הדפסת חומר זה גרמה לה לבושה, זלזול ופחדים. המערערת לא פירטה מהם הדברים במסמכים אשר ערערו את ביטחונה וגרמו לה לפחדים. כמו כן, האחרונה לא פירטה כמה זמן היא נדרשה להדפיס חוברות אלו וכמה שעות בכל יום הוקדשו למשימה זו. לטענת המערערת, במאי 2005 היא החלה לסבול מתסמיני התשישות ואובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה.
מיקרוטראומה, האמנם?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיגרם גם כאשר מדובר בסדרת פגיעות וזעירות המצטברות כדי פגיעה ממשית – תורת המיקרוטראומה. במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי המערערת לא הוכיחה את קיומו של אירוע תאונתי חריג אשר בסמיכות זמנים אליו פרצה המחלה ממנה היא סובלת.
בית הדין הארצי דן בעבר באפשרות להכיר בקיומה של פגיעה נפשית בדרך של מיקרוטראומה. שורה של פסקי דין בעניין זה מקבלים ביטוי בבג"צ עובדיה כרם. בבג"צ זה נקבע כי נזק נפשי אשר בא בעקבות מתח נפשי ממושך בעבודה, ללא אירוע חריג, איננו תאונת עבודה. דהיינו, אירועים מסוימים אשר אינם בגדר אירועים חריגים, אלא אירועים בודדים, אינם הופכים לאירוע חריג כאשר מצרפים אותם ביחד.
זאת ועוד, בחוות דעת רפואית אשר הוצגה מטעמה של המערערת לא הוזכרה כלל המילה "מיקרוטראומה". להפך, המומחית טענה כי התפתחות פיברומיאלגיה נובעת מלחצים נפשיים אשר יכולים להיות מנת חלקו של כל אדם בחברה המודרנית. כמו כן, המומחית ציינה כי התפתחות המחלה ממנה סובלת המערערת משלבת גם עבר רפואי של זיהום ויראלי. במקרה דנן, המערערת סבלה בשנת 1995 מצהבת חריפה.
לסיכום, בית הדין קבע כי לא הונחה בפניו התשתית העובדתית או הרפואית הדרושה לצורך יישום תורת המיקרו טראומה, ולא הוכחו מהן הפגיעות הזעירות החוזרות אשר הצדיקו את יישומה של תורה זו.