הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה - עצמאי לקה באירוע מוחי לאחר ויכוח עם לקוח
| דרגו את המאמר |
|
ויכוח בין קבלן עצמאי ללקוח – אירוע חריג בעבודה שגרם לאירוע מוחי
קבלנים עצמאיים הינם מבוטחים לכל דבר מבחינת הביטוח הלאומי. אי לכך, במידה וקבלן עצמאי נפגע במהלך ו/או בעקבות עבודתו, הוא רשאי לפנות לביטוח הלאומי ולבקש הכרה באירוע כתאונת עבודה. לא אחת, הביטוח הלאומי מקשה את דרכו של המבוטח ומסרב להכיר במקרה בתור תאונת עבודה. להלן דוגמא למקרה כאמור.
עסקינן בקבלן עצמאי אשר לקה באירוע מוחי. הקבלן טען כי האירוע המוחי היה תוצאה של אירוע חריג במקום העבודה – שיחה עם לקוח. לטענתו, במהלך הויכוח עם הלקוח הוא החל לחוש ברע. לדבריו, הוא פנה לביתו ובמהלך הלילה עבר אירוע מוחי. המוסד לביטוח לאומי טען כי הויכוח עם הלקוח, ככל שהיה, לא היה אירוע יוצא דופן בעבודתו של הקבלן. אי לכך, תביעתו נדחתה על ידי פקיד התביעות במל"ל. הקבלן לא אמר נואש והגיש תביעה בעניין לבית הדין לעבודה.
איך מוכיחים קשר בין אירוע מוחי לעבודה?
ראשית, יודגש כי היות והיה מדובר בתביעתו של קבלן עצמאי, נטל ההוכחה אשר רבץ על כתפיו להוכיח את קיומו של האירוע התאונתי היה נטל מוגבר. בנוגע להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה, אמות המידה לעניין זה זהות לאלה החלות על התקפי לב (אוטם שריר הלב). דהיינו, יש להוכיח כי אירוע חריג היה הגורם לליקוי הרפואי וכי הליקוי נוצר כתוצאה ממאמץ מיוחד (גופני או נפשי) אשר ניתן להגדירו במקום ובזמן. היות ולא מדובר בתאונה "קלאסית" כמו נפילה מסולם, הוכחתו של אירוע חריג אשר גרם להתקף לב או אירוע מוחי דורשת הוכחה סובייקטיבית ואובייקטיבית.
המשמעות היא כי המבוטח צריך להוכיח מאורע אובייקטיבי שאירע בעבודה, כלומר מאורע אשר היה קשור לעבודה וניתן למקמו על רצף של זמן ומקום. לאחר מכן, על המבוטח להוכיח כי האירוע המדובר היה חריג לגביו. במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי יש לקבל את טענותיו של הקבלן העצמאי.
קראו עוד בתחום:
- אירוע מוחי כתאונת עבודה למרות קיום גורמים נוספים
- מנתח לב לקה במהלך ניתוח באירוע מוחי, האם תאונת עבודה?
- ההבדל בין קשר סיבתי רפואי לבין קשר סיבתי משפטי - תאונת עבודה
- אירוע מוחי בו לקה נהג מונית תוך כדי נסיעה עם לקוח - האם תאונת עבודה?
ראשית, בית הדין לעבודה מצא את עדותו של הקבלן "מהימנה ומשקפת את קרות האירועים בפועל". נקבע כי התובע היה נאמן לגרסתו, הן בתצהיר העדות הראשית, הן בהודעה שנמסרה על ידו לחוקר הביטוח הלאומי, והן במהלך חקירה נגדית במהלך הדיון בבית הדין. "התובע העיד עדות כנה ואמיתית, והשיב על כל שאלה שנשאל בלא כחל ושרק, גם אם התשובה לא היתה נוחה עבורו. התובע תיאר את העובדות לאשורן, מבלי להפריז ומבלי למעט בדבר", נכתב בפסק הדין.
התשתית העובדתית אשר הביאה את בית הדין לקבלת התביעה
בית הדין לעבודה פרס את התשתית העובדתית אשר הביאה אותו לקבל את התביעה. מדובר בקבלן עצמאי לעבודות חשמל אשר עבד עובר לאירוע במשך שלושה עשורים בתחום. ביום המדובר, הקבלן ביצע עבודות שונות בביתו של לקוח בסמוך לאשקלון. לאחר שהקבלן סיים את העבודה, הלקוח דרש ממנו לבצע תיקונים על פי רשימה שהכין. הקבלן ביצע את התיקונים בהתאם לרשימה. לאחר מכן, הקבלן והלקוח קבעו להיפגש בערב של אותו היום על מנת לסגור את עניין שכרו של התובע.
לפגישה זו הלקוח לא הגיע לבד. הפעם, האחרון היה מלווה בחמותו, רעייתו וגיסו. גיסו של הלקוח, אשר הציג עצמו כמהנדס, דרש מהקבלן דרישות נוספות וחדשות תוך התעלמות מהרשימה אשר ניתנה על ידי הלקוח מוקדם יותר. התובע העיד כי הוא לא הבין את פשר התערבות הגיס ובשלב מסוים "נפל לו האסימון" לכך שהלקוח איננו מתכוון לשלם בעבור העבודה. בין הצדדים התעורר וויכוח והקבלן אמר ללקוח כי אין זה ראוי לא לשלם לו את כספו. בתגובה, הלקוח טען כי הוא לא מוכן לשלם את השכר עד שהעבודה תסתיים כנדרש. הקבלן טען כי כעת הוא החל לחוש ברע, עזב את המקום ופנה לביתו.
בבית הדין לעבודה הקבלן הסביר מדוע מדובר היה באירוע חריג מבחינתו. לדבריו, הוא איננו רגיל בוויכוחים עם לקוחות וזאת משום שמבחינתו "הלקוח תמיד צודק". זאת ועוד, הוא הדגיש כי הוא אף איננו מורגל בוויכוחים עם עובדיו והמקרה נשוא התובענה היה חריג עבורו ביותר. הקבלן הדגיש כי גם רשימת הדרישות הראשונה הייתה בניגוד לדעתו המקצועית אך הוא ביצע אותה לשביעות רצונו של הלקוח (ועבד עליה, לטענתו, זמן רב). לא זו אף זו, הקבלן הדגיש כי חלק מהעבודות אשר התבקשו על ידי הגיס היו בלתי הגיוניות ובלתי אפשריות לביצוע. יתרה מכך, הקבלן העיד כי באותו התקופה הוא היה נתון תחת "לחץ כלכלי" וזאת, בין השאר, משום שהוא היה תלוי בשכרו מהלקוח לתשלום משכורות.
בית הדין ציין לטובה את כנותו של הקבלן. למעשה, נקבע כי עדותו של הקבלן תיארה באופן ברור ונהיר את אופן התרחשות המקרה ואת חומרתו מבחינת התובע. אי לכך, נקבע כי עסקינן באירוע חריג. "מכאן, שנתקיימו כל הדרישות שנקבעו בפסיקה כמתואר לעיל; התובע הוכיח מאורע אובייקטיבי בעבודתו, והוכח כי לגבי התובע עסקינן באירוע חריג, וזאת עקב לחץ נפשי בלתי רגיל. בנוסף, הוכח בסבירות גבוהה ביותר, כי המאורע החיצוני האובייקטיבי הוא שגרם לתובע ללחץ הנפשי הבלתי רגיל", נכתב בפסק הדין.
