לימפומה הודג`קין כתאונת עבודה, האמנם?
| דרגו את המאמר |
|
לימפומה הודג'קין כתאונת עבודה, האמנם?
ב"ל 2155-07
חשיפה לחומרים מסוכנים במקום העבודה עלולה פעמים רבות לגרום להתפרצותן של מחלות קשות (לרבות מחלת הסרטן). עם זאת, לא בכל מקרה בו עובד לוקה בסרטן מדובר במחלה אשר פרצה בשל עבודתו עם חומרים כימיים מסוכנים. להלן דוגמא למקרה כאמור.
קראו עוד בתחום:
- סרטן עור הוכר כתאונת עבודה מתוך תורת המיקרוטארומה
- חשיפה לקרינה מסוכנת והכרה בסרטן הלימפה כפגיעה במהלך השירות הצבאי
- מחלת הסרטן ממנה נפטר עובד נמל אשדוד - האם תאונת עבודה?
- חשיפה לבנזן במהלך העבודה - התפתחות סרטן הדם ותאונת עבודה
- התיישנות תביעה נגד הכור האטומי בגין התפתחות סרטן במהלך העבודה
התובע במקרה דנן טען כי הוא לקה, בעקבות תנאי העבודה, בלמפומה מסוג הודג'קין. לטענתו, מדובר היה בפגיעה בעבודה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, על פי תורת המיקרוטראומה. לימפומה הודג'קין הינה סוג של סרטן אשר בא לידי ביטוי בריבוי תאי דם לבנים והגדלת בלוטות הלימפה. מומחים רפואיים טרם הצביעו על הגורם להתפתחות המחלה. כמו כן, מרבית המחקרים בתחום זה מתייחסים ללימפומות מסוג נון-הודג'קין ולא לסוג המחלה ממנה סבל התובע במקרה זה.
בין לימפומה נון-הודג'קין ללימפומה הודג'קין
בית הדין לעבודה, אשר נדרש לסוגיה, מינה מומחה רפואי מטעמו. המומחה היה סבור לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה להתפרצות המחלה. התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה ובית הדין לעבודה נעתר לבקשתו. עם זאת, היות והמומחה נסע לחו"ל, ולא ענה על שאלות התובע, בית הדין לעבודה מינה מומחה נוסף.
המומחה השני מצא כי התובע סבל מלימפומה מסוג הודג'קין והוא החלים ממנה בשנת 2003. במסגרת חוות דעתו, המומחה השני הדגיש כי ככל הנראה המחלה הנ"ל נגרמת כתוצאה מנגיף ויש להבחין באופן ברור בינה לבין לימפומה מסוג נון-הודג'קין (אשר הינה מחלה אחרת לחלוטין, דברי המומחה). בניגוד ללימפומה מסוג נון-הודג'קין, אשר הגורמים הידועים לפריצתה כוללים - בין השאר - חשיפה לזיהום תעשייתי או כימיקלים, לימפומה מסוג הודג'קין נגרמת בעקבות תקיפה של נגיף ונסיבות תורשתיות.
התובע טען כי הוא חלה בסרטן בשל חשיפתו לדיאוקסין (חומר מסרטן אשר נפלט בין השאר בשל פעילות תעשייתית). המומחה קבע בחוות דעתו באופן מפורש כי "לא נמצא מחקר אשר קשר בין חשיפה לדיאוקסין ובין לימפומה מסוג הודג'קין". התובע לא אמר נואש וביקש להפנות לא פחות מ-53 (!) שאלות הבהרה למומחה.
המומחה ענה על שאלות התובע באופן מנומק וענייני, וזאת תוך שהוא מפנה לספרות הרפואית הרלבנטית. המומחה היה למעשה איתן בדעתו כי הגורם ללימפומה מסוג הודג'קין הינו נגיף ולא חשיפה לחומרים כימיים. יתרה מכך, המומחה ציין כי חשיפתו של התובע בעבודה לדיאוקסין הייתה נמוכה בהרבה מהרמה המרבית המותרת.
לסיכום,
בית הדין לעבודה דחה את טענותיו של התובע בנוגע לקיומה של אסכולה רפואית המכירה בקשר שבין חשיפה לחומרים כימיים ותעשייתיים לבין מחלה הלימפומה מסוג הודג'קין. בפסק הדין הודגש כי לא עלה בידיו של התובע להפנות ולו למאמר אחד עדכני יותר מהמאמרים אשר עליהם הסתמכו המומחים הרפואיים (הראשון והשני) במקרה דנן.
"הלכה פסוקה היא כי אין חזקה שבדין כי כל ליקוי רפואי הינו בגדר פגיעה בעבודה אלא אם הוכח אחרת. ההיפך הוא הנכון, ליקוי אינו נחשב כפגיעה בעבודה אלא אם הוכח הקשר הסיבתי, הרפואי והמשפטי, בין הליקוי לבין טראומה או טראומות מצטברות בעבודה", נכתב בפסק הדין.
