סרטן בגין חשיפה לשמש ולחומרים כימיים בשעות העבודה יוכר כ``תאונת עבודה``

דרגו את המאמר

הכבאי שהיה חשוף לאור השמש חלה במחלת עור – יפוצה בגין "תאונת עבודה"

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתו של כבאי לשעבר להכיר במחלת סרטן העור ממנה הוא סובל כתאונת עבודה אשר נגרמה לו עקב תנאי עבודתו בשירותי ההצלה.

הכבאי, אשר פרש לגמלאות לאחר 15 שנות פעילות, הגיש תביעתו לביטוח הלאומי, אך לדאבונו נדחתה היא על הסף על ידי המל"ל מן הטעמים הבאים: הביטוח הלאומי סבר כי מחלת הסרטן ממנה סובל הכבאי לשעבר איננה "מחלת מקצוע" כקבוע בתקנות וכמו כן, לא הוכח אירוע תאונתי אשר הביא להתפתחות המחלה. בנוסף, סבר הביטוח הלאומי כי מבחינה רפואית לא הוכח כל קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה ואין ספק שהשפעת העבודה על המחלה הייתה קטנה בהרבה מן הנטען בתביעת הכבאי.

קראו עוד...

הסבל הפיל מוצר יקר ערך ולקה בליבו, האם תאונת עבודה?

לאחר שנים של שירותי הצלה ומראות קשים הכבאי אינו נרדם בלילות - האם תאונת עבודה?

גרם המדרגות במשרד היה מסוכן - המעביד יפצה את העובדת שנפגעה

המומחה הרפואי מקבל עמדת הביטוח הלאומי

הכבאי לא אמר נואש והגיש תביעה בנושא לבית הדין לעבודה בתל אביב. גם שם לא הייתה דרכו לפיצויים קלה והיה הוא צריך להתמודד עם חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית המשפט.

בחוות דעתו הראשונה של המומחה, כתב האחרון כי לאחר שעיין בתיק הרפואי שהונח לפניו, לא מצא הוא מחלות עור משמעותיות כלל וכל התחלואים שהוצגו בתיק (כריתת תאי בסיס סרטניים, קרטוזות סולריות וכו’) הינם אופייניים למזג האוויר הישראלי שטוף השמש.

בעקבות חוות דעת זו, הגיש הכבאי שאלות הבהרה למומחה הרפואי, ובו דרש לדעת מדוע הגדיר האחרון את מחלת הסרטן ממנה הוא סובל כ"מחלה לא משמעותית". כמו כן, נשאל המומחה האם אין זה ייתכן כי חשיפה ארוכת שנים לחומרים כימיים וקרינת השמש, אין בה בכדי להביא להתפתחות המחלה. הכבאי הוסיף והפנה למומחה את השאלה הבאה – האם ניתן ליחס תרומה לקרינת השמש במהלך עבודתו?

קראו גם...

בעקבות תביעה של משרד התמ"ת – החברה הורשעה בגרימת "תאונת עבודה"

האם הקלדה רצופה שגרמה לנכות תזכה מתכנת בפיצויים?

האם מחלת העור נגרמה בגלל הלחץ בעבודה?

המומחה הרפואי ענה על שאלות ההבהרה הנוספות כאשר הוא טוען כי למרות שמחלת הסרטן הינה משמעותית בהחלט, לא ניתן לקשור אותה לנסיבות עבודתו של הכבאי, אלא למזג האוויר הישראלי. המומחה המשיך לדבוק בדעתו כי הגורמים למחלת סרטן העור הינם כה רבים ואין ספק כי חשיפת הכבאי לקרינת השמש במהלך עבודתו, לא הייתה הסיבה העיקרית לפרוץ המחלה.

הכבאי מפנה שאלה נוספת, המביאה להפיכת קביעתו של המומחה

הכבאי לא התייאש גם לאחר תשובה זו והפנה למומחה הרפואי שאלת הבהרה נוספת:

"בהקשר לסרטן העור ציינת כי בעקבות מחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות התגבשה המסקנה, שחשיפה לסירוגין לשמש גורמת להתפתחות המחלה. האם חשיפת העובד במשך 10-12 אירועים בחודש, לאורך 15 שנה בכל שעות היממה – איננה מהווה חשיפה לסירוגין, ואי לכך, גורם משמעותי לסרטן העור?"

או אז השתכנע לבסוף המומחה וקבע בחוות דעתו כי הוא הופך את קביעתו ומקבל את הקשר הסיבתי בין עבודתו של הכבאי לבין התפתחות מחלת הסרטן בעורו. המומחה חתם חוות דעתו וקבע "כי לאור העובדה, שסוכם שהעובד היה חשוף לשמש מספר שעות לא רב בעת עבודתו, יהיה על בית המשפט לשקול איזה חלק יחסי מהווה החשיפה בעת עבודתו, לעומת החשיפה בשעות הפנאי".

האם חליפת המגן לא הגנה?

הביטוח הלאומי הפנה למומחה הרפואי שאלה - האם עצם העובדה שהכבאי היה מוגן ברוב חלקי גופו על ידי חליפות מגן ואף חבש מסיכת גז, יש בה בכדי לשמוט את הקרקע מעל לאבחנה כי נחשף הוא לאור השמש?

בית הדין לעבודה דחה את טענות אלו שכן עלה בידו של הכבאי להוכיח (בעזרת עדויות מטעמו) כי במשך שנים, במסגרת כיבוי שריפות בשדות קוצים ו\או שטחים פתוחים – חבשו הכבאים רק כובע קסקט לראשם ולא כוסו פניהם באופן מלא. כמו כן, הגידול בעורו של הכבאי נמצא באזור הפנים, שבלאו הכי היה החלק החשוף היחידי בחליפת המגן.

אי לכך, קיבל בית הדין את התביעה וקבע כי מחלת סרטן העור ממנה סובל הכבאי, הינה תאונת עבודה כהגדרתה בחוק, ועליו לקבל פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי.