סרטן העור יוכר בתור תאונת עבודה - מדריכה שהתה במסגרת עבודתה תחת השמש

דרגו את המאמר

הכרה בסרטן העור, מלונמה, כתאונת עבודה

האם עובדת אשר עסקה במשך שנים כמדריכה תחת השמש הקופחת תהיה זכאית להכרה בסרטן העור ממנו היא סובלת בתור תאונת עבודה על פי משמועתה בחוק? האם חשיפה זעירה לשמש במשך שנים יוצרת עילה להכרה בסרטן העור כפגיעה בעבודה על בסיס תורת המיקרו-טראומה?

התובעת החלה לעבוד מטעם משרד החינוך כמדריכה בפארק נאות קדומים שהינו שומרת טבע לאומית. במסגרת עבודתה בפארק הדריכה התובעת מבקרים שונים ברחבי הפארק כשהיא לבושה בד"כ בחולצה ללא שרוולים (גופייה), מכנסיים קצרים וכשלראשה מטפחת ראש.

התובעת עבדה כ 4-3 ימים כל יום במשך 8-7 שעות. בימים אלה נערכו סיורים תחת השמש במשך ארבע לשש שעות. בשנים 95-90 התובעת לא עבדה בחודש אוגוסט. וביתר השנים לעבודתה היא עבדה תחת השמש.

המומחה הראשון - חשיפה קבועה לשמש אינה גורמת לסרטן העור שלא בצוואר

בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו אשר קבע לעניין מחלת התובעת שהאחרונה פיתחה 4 גידולים עוריים מסוג מלנומה, בירך, במותן, בגב, ובשכמה. הגידולים נכרתו בשלמות, ומאחר שהיו שטחיים, היא לא נזקקה לטיפול נוסף. לעניין הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין המלנומה, סקר המומחה את הגישה המסורתית ואת הגישה החדשה.

המומחה הרפואי קבע כי הגישה השלטת מזה למעלה מעשור גורסת שגורמי הסיכון לפתח מלנומה הם חשיפה לסירוגין וכוויות שמש בעיקר (אם כי לא רק) בילדות. לאור זאת, חשיפה בעת חופשה, בניגוד לחשיפה בעבודה (occupational exposure), היא הנחשבת כמסוכנת ומעלה את הסיכון לחלות במלנומה.

      קראו עוד בתחום:

• סרטן המעי הגס יוכר כתאונת עבודה
• הכרה באלמנה של נכה צה"ל על ידי משרד הביטחון

• סרטן בגין חשיפה לשמש ולחומרים כימיים בשעות העבודה יוכר כ"תאונת עבודה"

• חולה סרטן יקבל טיפול אשר לא נכלל בסל התרופות

דהיינו, חשיפה לסירוגין מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לפתח מלנומה, בעוד שחשיפה מסיבית וממושכת אצל עובדים בחוץ מורידה את הסיכון. באשר לגישה החדשה, המומחה ציין כי "בשנים האחרונות השתנתה גישה זו לטובת גישה אחרת הגורסת, שמלנומות המתפתחות באזור ראש צוואר קשורות בקשר סיבתי לחשיפה מתמשכת מצטברת, לעומת מלנומות המתפתחות באזורי גוף אחרים הקשורות לחשיפה לסירוגין".

לסיכום, המומחה קבע כי התובעת פיתחה גידולי עור מסוג מלנומה ממארת, באזורי גוף שונים, אבל לא באזור ראש צוואר. חשיפה ממושכת/מצטברת, בעיקר אצל עובדי חוץ, איננה נחשבת כגורם סיכון בגידולים מסוג אלה שהתפתחו אצל התובעת. חשיפה לסירוגין, בשעות הפנאי ובסופי שבוע, וכוויות שמש הם גורמי הסיכון למלנומות, שלא באזור ראש צוואר. אשר על כן, המומחה סבר כי ניתן לקבוע, שעל סמך הידע הקיים כיום, אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת.

המומחה השני - קיים קשר סיבתי בין העבודה למחלה

התובעת הציבה שאלות רבות למומחה הרפואי ואף ביקשה מינוי של מומחה רפואי נוסף מטעם בית הדין לעבודה. במסגרת בחינת הבקשה למינוי מומחה אחר, הסתבר לבית המשפט כי למומחה מטעם בית הדין לא הועברה חוות הדעת של מומחה רפואי מטעם התובעת.

לפיכך, הוחלט להעביר למומחה את חוות הדעת לצורך התייחסותו לאמור בה וכן למנות ’מומחה נוסף’. לשאלת כבוד השופט, המומחה הנוסף קבע כי מקובל שהפגיעה שממנה סובלת התובעת נובעת מסדרה של פגיעות זעירות בלתי הפיכות שצירופן גורם להופעת הגידול. בסקירת הספרות אין ספק שיש קשר בין הופעת הגידול וחשיפה לקרני השמש. המומחה הוסיף כי גם המחוקק במדינת ישראל קיבל את הקשר.

הכרעה לטובת המבוטח כאשר יש מחלוקת בין המומחים

למעשה בפני בית הדין הונחו שתי חוות דעת של מומחים מטעמו. האחת גרסה שאין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המלנומה, והאחרת גרסה כי התקיים קשר סיבתי שכזה. בנסיבות שכאלה, כאשר אין בנמצא טעם לפסול אחת מחוות הדעת – שכן, שתיהן מנומקות ומבוססות, יטה בית הדין לקבל דווקא את החוות דעת אשר לטובת המבוטח.

מכל האמור לעיל, בית הדין לעבודה קיבל את חוות הדעת העומדת לטובת המבוטחת וקבע כי יש להכיר בסרטן העור ממנו היא סובלת כתאונת עבודה.