סרטן עור הוכר כתאונת עבודה מתוך תורת המיקרוטארומה

דרגו את המאמר

ב"ל 11999-09

תאונות עבודה יכולות להיות תאונות אשר נגרמו לעובד באופן פתאומי במהלך העבודה. לדוגמא, רתך אשר נכווה בידו בעת עיסוקו. עם זאת, תאונות עבודה אלה יכולות גם להתפתח "בשקט", לאורך שנים, ותוך כדי שפגיעה זעירה אחת מצטרפת לרעותה. בתי הדין לעבודה דימו זאת למים החוצבים בסלע – טיפה אחר טיפה. ניתן לראות זאת, למשל, במקרים בהם עובדים טוענים כי בעקבות חשיפתם לגורמים מסוכנים בעבודה, הם לקו בסרטן.

דוגמא מפורסמת בעניין זה עלתה לכותרות בזמן האחרון במסגרת תביעותיהם של עובדי הכור בדימונה כנגד הסרטן בו לקו בגין חשיפתם לחומרים רדיואקטיביים ללא אמצעי מיגון מתאימים. להלן דוגמא למקרה "קטן" יותר. מדובר בתביעתו של מוסכניק להכיר בו כחולה בסרטן העור בגין חשיפה לעבודות ריתוך במשך למעלה מ-40 שנה.

      קראו עוד על סרטן ותאונות עבודה:

• סרטן בגין חשיפה לשמש ולחומרים כימיים בשעות העבודה יוכר כ"תאונת עבודה"
• הכרה באלמנה של נכה צה"ל על ידי משרד הביטחון
• סרטן המעי הגס יוכר כתאונת עבודה
• האם תאונת עבודה היא גם גילוי גידול סרטן עור באזור לא חשוף לשמש

התובע, בן 75, עבד במשך כארבעה עשורים במוסך פחחות רכב. בשלב מסוים בשנת 2008, כאשר התובע עסק בריתוך, נתז הועף ופגע בו מתחת לעינו השמאלית. עבודתו של התובע כללה בערך כשעה בשבוע של ריתוך. חלק מפעילות הריתוך נעשה במכונה חשמלית תוך כדי שהתובע מרכיב מסכה. חלק אחר מהפעילות נעשתה עם רתכת אוקסיג'ן ואז התובע נעזר במשקפי מגן "בלבד". לעיתים, התובע ביצע גם ריתוכים ללא אמצעי מיגון.

בשנת 2009 אובחן אצל התובע נגע עור סרטני בפנים. התובע טען כי מדובר במחלת מקצוע. הביטוח הלאומי סבר אחרת. בפברואר 2010 נערך דיון בבית הדין לעבודה והוחלט כי ימונה מומחה רפואי לבחון האם מדובר במקרה המקיים את תורת המיקרו-טראומה.

חוות דעות של המומחה הרפואי

המומחה הרפואי מונה על מנת לעמוד על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע בריתוך, לבין הנזק אשר נגרם לו מתחת לעינו השמאלית. באוגוסט 2010 הגיש המומחה הרפואי חוות דעת לפיה לא התקיים קשר סיבתי בין האירוע אשר תואר בפניו לבין הופעת מחלת הסרטן אצל התובע. עם זאת, המומחה קבע כי מנות הקרינה אותן ספג התובע במהלך עבודתו, לאורך השנים, גרמו לו כל אחת לנזק מזערי על דרך תורת המיקרוטראומה.

וכך כתב המומחה הרפואי, "בעניין הקשר אשר בין הופעת הסרטן לבין הפציעה, התשובה לכך קלה. אף כי הסרטן הופיע במקום הפציעה אין קשר בין השניים, סרטן עור הינו מחלה אשר מתפתחת במשך תקופה ארוכה ולאחר שנים רבות של חשיפה לגורם מזיק. במקרה שלפניי, הסרטן אובחן לראשונה בפברואר 2009. דהיינו, הוא כבר היה קיים (ללא אבחון) קודם לכן".

המומחה קבע כי למרות שבספרות המקצועית לא היה ניתן למצוא דיון בנוגע לקשר שבין קרינה בזמן הלחמה להתפתחות סרטן עור, הרי שהקשר בין קרני אולטרא סגולות לבין התפתחות סרטן זה הוכח גם הוכח. במקרה דנן, המומחה ציין כי בזמן עבודת הריתוך של התובע השתחררו קרניים אולרטא-סגולות אשר ניתן בוודאות לקבוע כי הן היו עלולות לגרום לסרטן.

המומחה הוסיף כי במאמר סקירה מ-2004 נמצאו 5 מאמרים עם תיאורי מקרים על סרטני עור אצל מלחימים. הביטוח הלאומי טען כי תנאי העבודה של התובע לא השפיעו השפעה משמעותית על התפתחות מחלתו של האחרון, והסיבה לסרטן העור הייתה נעוצה בגורמים מחוץ לעבודה. המומחה הרפואי העמיד את היחס בין השניים על 50-50.

בית הדין לעבודה בחן את החוות הדעת של המומחה, ואת שאלות ההבהרה והתשובות להן, וקבע כי יש לקבל התביעה. הלכה פסוקה היא כי במידה והגורם התעסוקתי היה אחראי לפחות ל-20% מן ההשפעה, די בכך כדי למלא אחר דרישת קיומו של קשר סיבתי משפטי. במקרה דנן, כאמור, המומחה העריך את הקשר הסיבתי, לכל הפחות, בשיעור של 50%.