התיישנות תביעה נגד הכור האטומי בגין התפתחות סרטן במהלך העבודה

דרגו את המאמר

דחיית תביעה בגין סרטן לאחר עבודה בכור האטומי

בית המשפט דחה את תביעתם של יורשים ותלויים של עובדי הקריה למחקר גרעיני בנגב. התובעים טענו כי זכאים הם לפיצויים בגין פטירת יקיריהם מסרטן והגישו תביעה נזיקית כנגד המדינה והועדה לאנרגיה אטומית. לטענתם, מחלת המנוחים התפתחה בשל חשיפתם לקרינה המסוכנת במהלך העבודה. המדינה טענה כי דין התביעה להתיישן וזאת בשל הגשתה לאחר שנים רבות.

הליך הערעור בבית המשפט עסק בסעיף 8 לחוק התיישנות. סעיף זה קובע את כלל הגילוי המאוחר במרוץ ההתיישנות. על פי כלל זה, מרוץ ההתיישנות איננו מתחיל עם אירוע הנזק אלא עם מועד יצירת העילה. על פי סעיף זה, במקרים בהם התובע לא ידע עובדות מהותיות אשר יש בהן בכדי ליצור את עילת התובענה, יש להשעות את מרוץ ההתיישנות.

המבחן המשפטי לבחינת קיומו של כלל הגילוי המאוחר הינו מבחן האדם הסביר. מבחן זה הינו מבחן אובייקטיבי העוסק באמצעים הסבירים שיש לנקוט לצורך בירור העובדות. כמו כן, אין במבחן זה בכדי להשליך על תובע כזה או אחר בנסיבותיו הספציפיות.

      קראו עוד בתחום:

• האם תאונת עבודה היא גם גילוי גידול סרטן עור באזור לא חשוף לשמש
• סרטן המעי הגס יוכר כתאונת עבודה
• חולה סרטן יקבל טיפול אשר לא נכלל בסל התרופות
• הכרה באלמנה של נכה צה"ל על ידי משרד הביטחון
• סרטן בגין חשיפה לשמש ולחומרים כימיים בשעות העבודה יוכר כ"תאונת עבודה"

השופט קבע כי יש לקבל את עמדת המדינה ולדחות את הערעור. בפסק הדין נכתב כי עילת התביעה דנן נוצרה במועד התגלות המחלה אצל המנוחים ולמצער בעת פטירתם. התובעים במקרה זה ידעו על קצהו של חוט הקושר בין הקרינה המסוכנת בקריה למחקר גרעיני לבין מחלת הסרטן. חרף כך, התעכבו התובעים שנים רבות ונמנעו מלהגיש תביעה בעניין זה כנגד המדינה והועדה לאנרגיה אטומית.

השופט נתן דוגמאות רבות ליכולתם של התובעים להסיק כי העבודה בכור האטומי והסרטן קשורים זה בזה. למשל, כתבות רבות בטלוויזיה אשר עסקו בתחום, פסקי דין אשר זיכו עובדים בפיצויים ועוד. כמו כן, חלק מן המנוחים אף פנו לקבלת ייעוץ משפטי וחלקם אף הגישו תביעות להכרה כנפגעי עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.