חוות דעת סותרות, האם העובד יהנה מהספק?
| דרגו את המאמר |
|
תביעות רבות העוסקות בהכרה באירוע בעבודה כ"תאונת עבודה" על פי הגדרתה בחוק, מוגשות לבית הדין לעבודה מדי שנה. לא אחת קיימת מחלוקת רפואית-משפטית בין העובד לבין הביטוח הלאומי, ועל בית הדין מוטל להכריע האם יש להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, האם זכאי העובד לתגמול מהביטוח הלאומי ומהו שיעור הפיצויים?
קראו עוד בתחום:
על פי רוב, במקום בו קיימת מחלוקת רפואית בין המוסד לביטוח לאומי לבין העובד (לדוגמא, בנוגע לקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה), ממנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו. בתי הדין נוטים להעניק משקל רב לחוות דעתו של מומחה זה, שכן שכרו משולם על ידי בית המשפט והוא נתפס כאותוריתא אובייקטיבית לבחינת המקרה.
מינוי מומחה נוסף וחוות דעת סותרת, מה עושים?
פעמים מסוימות נאלץ בית הדין למנות מומחה רפואי נוסף, אם בגין אי יכולתו של המומחה הרפואי הראשון לענות על שאלות נוספות בנוגע לעניין נשוא התובענה, אם בעקבות מומחיות מסוימת לגבי עניין רפואי ספציפי ואם בשל כל סיבה אחרת. על פניו, במקרים בהם מתמנים שני מומחים לאותו הנושא, ניתן לשפוך אור על הסוגיה העומדת על הפרק, באופן מקצועי ואמין יותר. עם זאת, כיצד על בית הדין לפעול במקום בו חוות דעתם של מומחים מטעמו סותרת זו את זו.
- תאונת דרכים של עצמאי בדרך לעבודה - האם עובד ברכב מעביד?
- כאבי גב מצטברים לאחר שנה וחצי, האם תאונת עבודה?
מן הפסיקה ידוע כי במקום בו מוצגות בפני בית הדין שתי חוות דעת מומחים, כאשר אחת תומכת בטענותיו של הנפגע ואילו השנייה שוללת אותן ומצדדת בביטוח הלאומי, יש לתת לעובד ליהנות מן הספק. הלכה פסוקה היא כי "ראוי להעדיף את חוות הדעת הראשונה, היות ודמי הפגיעה הינם ביטוח סוציאלי, ובו הספק פועל לטובת הנפגע".
