סכיזופרניה עקב שירות צבאי
סכיזופרניה מהי ?
הפרעה במוח בדומה לאפילפסיה או טרשת נפוצה הפרה מוחית זו פוגעת ביכולת חשיבה בהירה, להבחין בין מציאותי לדמיון, להתמודד עם רגשות לקבלת החלטות ולהיות בקשר עם אנשים אחרים .
הסימפטומים של סכיזופרניה מתחלקים ל 3 קטגוריות:
חיוביים, בלתי מאורגנים ושליליים. סימפטומים חיוביים כוללים מחשבות שווא והזיות . סימפטומים בלתי מאורגנים כוללים דיבור וחשיבה מבולבלים והתנהגות בלתי סבירה. סימפטומים שלילים כוללים קהות רגשית או העדר ביטוי חוסר יכולת להתחיל בפעילות ולהמשיך אותם דיבור מועט וחסר תוכן והעדר עניין או תענוג בחיים.
כאשר מחלת
הסכיזופרניה מתחילה לפתע לעיתים לאחר הלם או גורם לחץ אחר, אדם נורמאלי מתחיל לשמוע קולות יש לו הזיות ומכלול של סימנים חיוביים האישיות שלו משתנה והמחשבות שלו אינן סדירות .
שאלת נושא הדיון הינה תחום פריסתו של המושג "עקב השירות" ואמת המידה לבחינתו של הקשר הסיבתי בין שירותו של חייל לבין מחלת נפש קונסטיטוציונלית שהוא לוקה בה תוך כדי השירות.
בית המשפט העליון בפסקי דין רבים קבע כי חייל שלקה בנכות יהא זכאי לתגמולים עם קיומם של שני תנאים אלה במצטבר: אחד, תנאי הזמן – "בתקופת שירותו": הפגיעה חייבת שתהא בתקופת שירותו של החייל.
שניים, תנאי הקשר הסיבתי – "עקב שירותו":
חייב שיתקיים קשר סיבתי בין הפגיעה שהחייל נפגע בה לבין שירותו בצבא. שני תנאים אלה תנאים נפרדים ומצטברים הם. הגורם האובייקטיבי חייב שיהא קשור בדרך זו או אחרת לשירות הצבאי. על החייל התובע תגמולים לשכנע בטענתו כי חיי הצבא – באשר חיי צבא הם – או אירוע ספציפי הקשור לחיי הצבא הם שהביאו לפריצתה של המחלה.
אירוע טריוויאלי שאירע לחייל תוך כדי שירותו לא יוכר כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונלית.
בפרשת קריספיל קבעה השופטת בינייש: אם לוקה חייל במחלה בעלת אופי קונסטיטוציונלי שהייתה חבויה ובלתי ידועה עד לאירוע שבו פרצה, הרי פרוץ המחלה עקב אירוע הקשור בשירות יוצר לכאורה את הקשר הסיבתי המשפטי בין השירות לבין המחלה. העובדה כי המחלה יכולה הייתה להתפרץ או להתלקח גם שלא עקב השירות, איננה שוללת את הקשר הסיבתי.
בפרשת רוחמה עזרא: כדי לזכות לתגמולים על פי החוק היה על המערערת להוכיח שמחלתה אירעה לא רק תוך כדי שירותה, אלא גם עקב שירותה. העובדה גרידא שהמחלה התפרצה תוך כדי תקופת השירות, לא היה בה כדי ליצור חזקה שהדבר קרה גם עקב השירות...
אמנם לא מחמירים עם חייל התובע תגמולים עלפי החוק לגבי עומס ההוכחה, אך אין החוק מאפשר לפטרו לגמרי מהעול של הוכחת הקשר הסיבתי, ואין להסתפק בעובדה בלבד שהמחלה אירעה בתקופת השירות... במקרה דנן לא הובאו כל הוכחות בדבר תנאי השירות או איזה שהם אירועים שיכלו ללמדנו שלפחות הייתה אפשרות שיכלה להביא להתפרצות מחלת המערערת.
אמנם העובדה שהמחלה קונסטיטוציונלית אין בה כשלעצמה כדי לשלול זכות החייל לתגמולים עלפי החוק. גם דברי המומחים הרפואיים כי לא היו בשירות המערערת נסיבות יוצאות דופן, אינם חשובים כאן, כי יתכן שהתנאים בהם שירתה היו אמנם רגילים מבחינת הנוהג בצה"ל, אך שהמערערת, בהיותה נגועה במחלתה שאז עוד הייתה רדומה, לא יכלה לעמוד גם בתנאים רגילים אלה, ואם כך, יתכן שזה היה מספיק כדי לתמוך בתביעתה.
בפרשת בן עד: נקבע, שכדי לשכנע בדבר קיום הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין פרוץ המחלה אין התובע צריך להוכיח, כי אירע לו בעת שירותו הצבאי מקרה טראומטי חריג ויוצא דופן, אך בכל זאת הוכח באותם מקרים, שבהם נקבע קיומו של אותו קשר סיבתי, שהחייל הנוגע בדבר השתתף בפעולות קרביות או בפעילות אחרת קשה ורוויית מתח, או שהשירות היה קשור בפחדים או במתחים ממקור אחר, ובית המשפט לקח זאת בחשבון בהסקת מסקנותיו... ראיה כלשהי מסוג זה נחוצה לדעתי לשם קבלת תביעתו של החולה.
את כל תקופת שירותו עשה המערער ביחידה קרבית. דבר זה כשלעצמו... יש ודי בו כדי להצביע על קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין התפרצות המחלה או החמרה. בנוסף לכך, עבר המערער בתקופת שירותו מספר קורסים שנדרש בהם מאמץ גופני ונפשי ניכר.
כמו כן מותר להניח כי בלימוד צניחה יכול היה המערער להיות נתון במתח וחרדה לא קטנים. גם השתתפותו במלחמת ששת הימים ודאי עשתה חריש בנפשו... תנאי השירות הקשים, שבהם התנסה המערער, הם שהביאו להחמרה רצינית במצבו".
לסיכום:
חייל הרוצה לתבוע את
משרד הביטחון חייב לשכנע בדבר קיום הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין פרוץ המחלה אין התובע צריך להוכיח, כי אירע לו בעת שירותו הצבאי מקרה טראומטי חריג ויוצא דופן, אך בכל זאת הוכח באותם מקרים, שבהם נקבע קיומו של אותו קשר סיבתי, שהחייל הנוגע בדבר השתתף בפעולות קרביות או בפעילות אחרת קשה ורוויית מתח, או שהשירות היה קשור בפחדים או במתחים ממקור אחר.
