התפרצות סוכרת 2 - הכרה בתור תאונת עבודה

דרגו את המאמר

הכרה בסוכרת בתור תאונת עבודה, דחיית ערעור של המוסד לביטוח לאומי

בית הדין לעבודה קבע כי יש להכיר במחלת סוכרת 2 ממנה סובל תובע כאירוע אשר הינו תאונת עבודה. תחילת הפרשה הינו במאבקם של עובדי הנמלים במדינה, ועובדי נמל חיפה ביניהם, בשמירה על זכויותיהם כחלק מכוונת המדינה להביא להפרטת הנמלים.

התובע נבחר על ידי כל ועדי העובדים של עובדי נמל חיפה לתפקיד יו"ר הצוות בעניין יישום הרפורמה הנ"ל. דהיינו, התובע ייצג למעשה 30 חברי ועד שונים המאגדים תחתיהם כ-100 עובדים. במסגרת תפקידו זה, השתתף התובע בדיונים וישיבות רבות עם הגורמים המעורבים. לבסוף, ולאחר כחודש וחצי של שיבושים בעבודה ודיונים מתישים, הגיעו העובדים וההסתדרות (בראשותו של עמיר פרץ) להסכם כי השביתה תיפסק ועובדי הנמלים ישובו לעבודה סדירה.

      קראו עוד בתחום:

• הכרה במחלת הסכרת כתאונה המזכים בפיצויים מקצין התגמולים
• סוכרת - תביעה נגד משרד הביטחון
• דחיית תביעה להכרה בסוכרת במסגרת חוק הנכים
• חוק הנכים - הכרה במחלת הסוכרת עקב אירוע חריג במהלך השירות הצבאי

החלטה זו התקבלה לאחר מרתון דיונים אשר נמשך לתוך הלילה וכלל שעות ארוכות של ישיבות ותזונה לא מסודרת. יו"ר וועדי העובדים השונים הסכימו כי למחרת יערכו אסיפת עובדים במסגרתה יודיעו לאחרונים על ההסכמות שהושגו בעניינם.

כאשר הגיע התובע לביתו, נדהם הוא לגלות כי טלפונים רבים מעובדי הנמל הגיעו לביתו ובמסגרתם נטענו כלפיו טענות קשות. התובע הגיע לנמל וכינס אסיפת עובדים מבלי ליידע את יתר חברי הוועד. באותה ישיבה הותקף התובע מילולית והחל לחטוף "מטר גידופים והאשמות" מעובדים רבים.

העובדים תוקפים את התובע והלה מסתגר בביתו

התובע חשב כי בכך הסתיים העניין אך הופתע הוא לגלות שיום לאחר מכן פועלים עובדים רבים להדיחו מהתפקיד בטענה כי מעל באמון העובדים ו"מכר את הנמל". התובע טען כי חש הוא נבגד ותחושת חורבן הציפה את גופו. התובע החל לחוש בחולשה גופנית, לא הופיע לעבודתו ואף הסתגר מפני בני משפחתו הקרובה. לאחר כשבועיים פנה התובע לקבלת טיפול רפואי.

התובע טען כי בעקבות האירועים הנ"ל התפתחה בגופו מחלת סוכרת 2 ועל כן יש להכיר בו בתור נפגע עבודה. בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו אשר נשאל האם אכן מתקיים קשר סיבתי בין האירועים המדוברים לבין התפתחות המחלה.

בחוות דעתו הרפואית, כתב המומחה את הדברים הבאים – "גורמים נוספים שניתן לקשרם למחלה הם השמנת יתר שממנה סובל התובע. מצד שני לא ידוע על חולי סכרת אחרים בדרגת קירבה ראשונה במשפחת התובע. השפעת האירועים המתוארים לא פחותה מהשפעת הגורמים האחרים. דרגת הסטרס במקרה זה, ביחד עם סמיכות הזמנים, תומכת בקשר סיבתי להתפרצות המחלה בעיתוי שבו פרצה".

המוסד לביטוח רפואי טוען - אין אסכולה רפואית לעניין הקשר הסיבתי בין סוכרת לבין דחק חריג

המוסד לביטוח לאומי טען כי אין לקבל את התביעה וזאת משום שבמקרה אחר אשר במסגרתו הוגשה חוות דעת רפואית מצד המומחה הרפואי הנ"ל, לא הוכר הקשר הסיבתי רפואי בין אירוע חריג בעבודה לבין התפרצות מחלת הסוכרת. טענה זו נדחתה בבית הדין לעבודה וזאת בשל העובדה שמקרה הנטען דובר על אדם אשר רמות סוכר גבוהות בדמו אובחנו כבר שנה לפני האירוע.

      קראו גם:

• חלתה בסוכרת עקב הלחץ בקורס מש"קיות ת"ש - האם תוכר כנכת צה"ל
• סוכרת שנגרמה עקב תנאי שרות בצה"ל
• סוכרת נעורים אשר נגרמה עקב תאונת דרכים

המוסד לביטוח לאומי הוסיף גם כי יש לדחות את התביעה וזאת משום שחוות דעתו הרפואית לא התבססה על אסכולה רפואית מוכרת.

לטענת המל"ל, קיומה של אסכולה רפואית רלבנטית מהווה גורם משמעותי להכרה באירוע בתור תאונת עבודה. עם זאת, טענה זו נדחתה וזאת משום שהפסיקה קבעה כי אין צורך שדעה תזכה להסכמת הכלל ללא מחלוקת על מנת שתוכר בתור אסכולה רפואית. הכרה בדעה בתור אסכולה מבוססת על הסתמכותה על מחקרים רפואיים חשובים או על דעת מומחים מוכרים בעולם.

מבחינת מחלת הסוכרת, דחק לסוגיו השונים אינו מהווה את הגורם הראשוני הגנטי המולד להופעת המחלה. עם זאת, מומחים רפואיים בארץ ובעולם מכירים בכך שניתן לזהות את הפיכת המחלה מסמויה לגלויה עם אירוע דחק חריף. לעניין זה ישנן עדויות רפואיות למכביר ומדובר פעמים רבות בגורם הדק לפרוץ המחלה. מכאן, שהגישה אותה הציג המומחה ענתה על דרישות היותה מייצגת אסכולה, כנדרש בפסיקה.