www.what2do.co.il

חלתה בסוכרת עקב הלחץ בקורס מש``קיות ת``ש - האם תוכר כנכת צה``ל

דרגו את המאמר

חלתה בסוכרת עקב הלחץ בקורס מש``קיות ת``ש - האם תוכר כנכת צה``ל

חיילת שחלתה בסוכרת במהלך השירות – לא תוכר כנכת צה"ל


חיילת ילידת 1983, התגייסה לצה"ל ובמהלך שירותה הצבאי אובחנה כחולה בסוכרת מסוג 1. עקב אבחון המחלה, שוחררה החיילת מן השירות בפרופיל רפואי 21, ובמקביל הגישה תביעה להכרת זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב] התשי"ט – 1959, בטענה כי לקתה בסוכרת עקב שירותה הצבאי.


קצין התגמולים דחה את תביעתה אך וועדת העררים קיבלה את טענותיה וקבעה כי קיים קשר בין שירותה הצבאי של התובעת לבין מחלתה.

 

לחץ רב וסכנת הדחה בקורס מש"קיות ת"ש


בתביעתה טענה החיילת כי היא נשלחה לקורס מש"קיות ת"ש שנמשך 9 שבועות, במהלכו היא נחשפה למתח נפשי רב ומחסור בשינה, וכן לעומס לימודים רב תוך עמידה בביקורת ומעקב שוטפים. לאחר סיומו של הקורס, שובצה החיילת במחנה 80 ואולם היא טענה כי מאחר ולא הייתה קצינה במקום, עימה יכלה להתייעץ, היא התקשתה לפתור בעיות שהתעוררו, ונאלצה להסתייע במש"קיות אחרות לפתרון הבעיות בטלפון. לטענתה - כל ההתנהלות הזו לוותה במתח וחרדה מפני כישלון בתפקידה.

 

      קראו עוד בתחום:


כשבוע לאחר שהגיעה למחנה 80, החלה החיילת לסבול מצימאון, הטלת שתן, הזעה והתקפי חולשה. לאחר מספר ימים היא אושפזה בבית חולים רמב"ם, ושם אובחנה אצלה סכרת מסוג 1.

ועדת העררים מכירה במחלתה, קצין התמלוגים מערער

 

ועדת העררים הכירה בכך כי מבחינה סובייקטיבית השירות תחת התנאים שתוארו הסב לחיילת לחץ נפשי רב. עם זאת, האם עומדות טענותיה גם במבחן האובייקטיבי? בפני הועדה הועמדו שתי חוות דעת רפואיות, אשר סתרו זו את זו. הועדה ציינה, כי היא לא התעלמה מכך שהמשיבה הייתה נתונה במתח נפשי עקב הקורס, אולם אין אסכולה רפואית שתקבע כי יש קשר בין מתח נפשי לבין סוכרת.

 

 

יחד עם זאת, כך קבעה הועדה, ידוע כי קיימים "גורמים סביבתיים", בנוסף לגורמים מזהמים (כגון וירוסים), שיכולים להוות "טריגר" לפריצת המחלה. בסופו של היום קבעה הועדה, כי הלחץ אשר ממנו סבלה החיילת בקורס היה "טריגר" לפריצת המחלה, ולכן השירות גרם לסוכרת.

 


קצין התגמולים ערער על החלטת הוועדה וטען כי לא די בכך שהחיילת תוכיח כי חשה בלחץ בשירותה מבחינה סובייקטיבית, אלא שמוטל עליה הנטל להוכיח גם כי אותו לחץ הינו אובייקטיבי וייחודי לשירות הצבאי דווקא, וכי על מנת לקבוע האם קיימים מרכיבים צבאיים ייחודיים שגרמו למחלה, מתחייבת ההשוואה בין השירות לבין סיטואציה זהה בחיים האזרחיים.

 

האם מדובר בסיטואציה האופיינית לצבא בלבד?


קצין התמלוגים סבר כי החיילת לא עמדה בנטל ההוכחה הזה משום שהיא תיארה לחץ שנבע מעצם התחרותיות בין בנות הקורס, המעקב אחר תפקודן והחשש כי לא תצליח לסיים את הקורס - ומדובר בלחץ סובייקטיבי, הקשור לאישיותה של החיילת ולרצונה להצליח בקורס. לחץ זה אופייני לכל מקום עבודה או לימודים בו אנשים השואפים לקידום נמצאים תחת תנאים תחרותיים, ואין בכך כל רכיב צבאי אובייקטיבי ייחודי.

 

קצין התגמולים: לא מדובר בשירות קרבי


קצין התגמולים הוסיף כי גם פסקי דין אשר הכירו, לעיתים, בין תנאי לחץ לבין מחלת הסוכרת, הדגישו תמיד כי מדובר רק באירוע דחק קיצוני וחריג, אירוע משמעותי, חריג וחריף בעוצמתו, שנבע כמעט תמיד מתנאי שירות קרביים ואירועים מבצעיים. ברור אם כן כי עדיין קיים הבדל משמעותי בין הלחץ המתואר על ידי החיילת בקורס מש"קיות, לבין הלחץ בו נתונים חיילים קרביים באירועי דחק קיצוניים הנובעים מאירועים מבצעיים - והלחץ שבו, כנטען, הייתה נתונה החיילת אינו מוכר בפסיקה כלחץ שיכול לגרום לסכרת.


לסיכום טען קצין התגמולים בנוסף כי צדקה הועדה בקובעה שאין אסכולה רפואית בדבר קשר בין תנאי לחץ לבין מחלת הסוכרת, אך טעתה, טעות משפטית, עת קיבלה את הערעור בהסתמך על קשר בין "גורמים סביבתיים" עלומים לבין המחלה. אי לכך, לבית המשפט הנוכחי רשות לבטל החלטת הוועדה שכן נפל בה פגם משפטי.

 

בית המשפט מקבל טענותיו של הצבא ומבטל את החלטת הוועדה

 

בית המשפט קיבל את טענותיו של קצין התגמולים וקבע כי לא היה קיים המרכיב האובייקטיבי הנדרש מן הפסיקה להוכחת קשר סיבתי בין תנאי שירותה של החיילת לבין מחלת הסוכרת. הרצון להצליח בקורס שנועד להכשיר את משתתפיו לתפקיד מסויים והחשש מפני כישלון והדחה ממנו - כל אלו אינן חוויות ייחודיות למציאות הצבאית והן מתרחשות גם בחיים האזרחיים חדשות לבקרים.

 

אי לכך, הרי שמהבחינה האובייקטיבית, לא התקיימו אותם לחצים או מתחים המיוחדים לחיי הצבא, כנדרש לפי הפסיקה.


בית המשפט אף קיבל את טענות קצין התגמולים לגבי ההבדל שיש להניח בין הלחץ המוטל על כתפיה של חניכה בקורס מש"קיות ת"ש לבין לוחם קרבי הנתון תחת לחצים פיסיים ונפשיים מקבילים, אגב ארועי דחק קיצוניים.


אי לכך, דחה בית המשפט את תביעתה של החיילת וקיבל את ערעורו של קצין התגמולים.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

התיישנות - משרד הביטחון, צבא

מתי מתיישנת הזכות להגיש בקשות בגין פגיעה או מחלה במהלך השירות? 

פסוריאזיס, צבא - קשר בין המחלה לשרות

האם מחלת הפסוריאזיס יכולה להיגרם כתוצאה מתנאי השירות? אם כן כיצד נתבע פיצויים? 

כיב קיבה, שרות צבאי והקשר

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ אולקוס (כיב קיבה) לבין שירות בצבא ו/או בכוחות הביטחון? 

הלם קרב

מהו הלם קרב? את מי תובעים במקרה של הלם קרב? מה מועד ההתיישנות? ועוד... 

הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי

לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת... 

הקשר בין השרות הצבאי למחלות נפש

כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי או משטרתי ומחלת נפש אשר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מתנאי השירות? 

בחירת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים?

חייל או שוטר שנפגע או חלה יכול לתבוע במסגרת ביטוח לאומי או קצין תגמולים, מהו המסלול המומלץ? 

נכי צה"ל וחוק הנכים, לאן?

חוק הנכים נכנס לתוקפו בשנת 1959. מדובר בחוק בעל מטרות סוציאליות ואשר עניינו לעזור ולאפשר סיוע לאנשי כוחות ביטחון אשר חלו או נפגעו או במסגרת שירותם... 

קצין תגמולים- מידע משפטי ומדריך להגשת תביעה

נפגעת בצבא? מעוניין להגיש תביעה נגד קצין תגמולים? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.
יעוץ אישי