נפילה במדרגות בעבודה בגין רשלנות המעסיק, האמנם?
| דרגו את המאמר |
|
נפילה במדרגות בעבודה - תביעה נגד המעסיק, האם תתקבל?
ת"א 9322-12-09
נפילה של עובד במקום העבודה יכולה להיות תאונת עבודה. לעיתים, עובדים מגישים לאחר תאונות עבודה גם תביעות אזרחיות כנגד המעסיק וזאת בטענה כי התאונה אירעה בשל רשלנות בעל העסק. לדוגמא, עובד אשר נפל במדרגות לא תקינות ובלתי בטיחותיות במשרד רשאי להגיש תביעה כנגד מעסיקו. עם זאת, לא בכל מקרה של נפילה במשרד יהיה ניתן לייחס רשלנות למעביד. להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט דחה תביעה של עובד מאפיה אשר החליק על מדרגות במקום עבודתו.
תיאור המקרה וטענות התובע
התובע, אשר עבד במאפיה בבעלות הנתבע, טען כי ביום המדובר הוא התכוון לצאת מקומת הקרקע של המאפיה ולעבור לקומה העליונה של העסק. לטענתו, בשל נוזלים ולכלוך אשר היו על המדרגות, הוא נפל ונחבל. התובע טען כי האירוע נגרם בשל רשלנותו של המעביד ועל האחרון לפצותו.
קראו עוד בתחום:
- החלקה בחדר מדרגות ללא מעקה - תביעה נגד נציגות הבית המשותף
- פיצויים בגין נפילה במדרגות אולם אירועים
- תאונת דרכים בגין החלקה על מדרגות בירידה מאוטובוס
- האם נפילה של גננת במדרגות ללא מעקה מזכה בפיצויים?
- ההבדל בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר - אחריות המעביד
בכתב התביעה התובע ניסה להשליך את מלוא האחריות לאירוע לפתחו של המעסיק. נטען כי אחריות המעביד באה לידי ביטוי בכך שמקום העבודה היה מסוכן ובכך שהמדרגות היו מלוכלכות, רטובות וחלקות. כמו כן, התובע ביקש להעביר את נטל הראיה לכתפי המעביד, וזאת מכוח תחולת כלל "הדבר מדבר בעד עצמו". לדידו של התובע, רשלנות המעסיק באה לידי ביטוי, בין השאר, באי הקפדה על הפרטים הבאים:
1. ניקיון המדרגות.
2. הסרת מכשולים בפני העובדים.
3. אזהרה מפני הסכנות הטמונות בגין שימוש במדרגות.
4. סיפוק גישה בטוחה בין חלקי המאפיה.
5. שילוט אשר הזהיר מפני סכנת החלקה.
6. אמצעי מיגון בעת עליה במדרגות.
7. אי מתן הדרכה באשר לסכנות הטמונות במקום העבודה לרבות הסכנות בשימוש במדרגות.
המעסיק טען כי דין התביעה להידחות מכל וכל. בכתב ההגנה נטען כי לא היה מקום להחיל במקרה דנן את הכללים בדיני הנזיקין בנוגע ל"דבר המעיד בפני עצמו" או היות המדרגות "דבר מסוכן". נטען כי התובע היה צריך להוכיח את רשלנות הנתבע, ולא עלה בידיו להרים את הנטל האמור.
"לא כל נפילה של עובד מטילה אחריות בנזיקין"
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי אין לקבל את טענותיו של התובע כנגד מעסיקו. לדוגמא, התובע טען כי המדרגות היו "דבר מסוכן". בית המשפט לא קיבל טענה זו. "מדרגה, בניגוד לנטען, איננה דבר מסוכן", נכתב בפסק הדין, "אי לכך, לא מצאתי לנכון להחיל את הכלל אשר מעביר את נטל ההוכחה לנתבע במקרה זה". בית המשפט דחה גם את טענות התובע לתחולת כלל "הדבר מעיד בעד עצמו". מבחינה זו, נקבע כי התובע ידע באופן ברור וודאי כיצד התרחשה התאונה והיה עליו להוכיח את עובדות כתב התביעה לרבות את אחריות המעסיק.
בית המשפט קבע כי התובע הוכיח את קרות האירוע, אך לא את אחריות המעסיק. "לא כל נפילה של עובד מטילה באופן מיידי אחריות בנזיקין על מישהו אחר", נכתב בפסק הדין, "לא בכל מקרה כגון דא ברור לכל כי מאן דהוא התרשל". השופטת הוסיפה כי אנשים לעיתים מחליקים גם ללא רשלנות מצד זה או אחר. לא אחת, החלקה יכולה להיות בשל חוסר תשומת לב של הניזוק, הא ותו לא.
במקרה דנן, התובע טען כי ההחלקה הייתה בגין נוזלים ולכלוך שהיו על המדרגות. השופטת הדגישה כי אין ספק שהמעסיק מחויב למנוע מצבים מסוכנים ברמה סבירה ועליו להסיר מכשולים כאמור. עם זאת, התובע לא הצליח להוכיח את הרטיבות והחלקלקות של המדרגות.
בתחילה, הוא טען כי הרטיבות הייתה מעטה והייתה בגין הגשם שירד באותו היום. לאחר מכן, התובע שינה את גרסתו וטען כי מדובר בשילוב של גשם ושמן. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי עדותו של התובע לא הייתה אמינה והוא אינו מקבל אותה.
עדות יחידה של בעל דין
זאת ועוד, התובע ביקש להוכיח את נפילתו על בסיס עדותו בלבד. עם זאת, היות ומדובר היה בעדות יחידה של בעל דין, היה על התובע לחזקה בראיות נוספות (על פי פקודת הראיות, סעיף 54). התובע טען בכתב התביעה כי היה במקום עובד נוסף אך עובד זה לא הגיע למתן עדות בפני בית הדין. הדבר עמד לתובע לרועץ וזאת משום שאי הבאת העד הייתה כמחדל שרבץ לפתחו.
לסיכום, השופטת קבעה כי דין התביעה להידחות. "מצופה מכל אדם שיידע פעולה בסיסית כיצד לעלות ולרדת במדרגות. בוודאי שאין לדרוש ממעביד להדריך עובד או להסביר לו כיצד יש לרדת במדרגות ושיש לשים לב שכן לעיתים ניתן ליפול במדרגות, לפספס מדרגה או להחליק", נקבע בפסק הדין, "התאונה אירעה כאשר התובע הגיע למקום העבודה לפנות בוקר, לא נטען ולא הוכח שהתובע היה בלחץ עבודה חריג, לא הייתה תנועה מסיבית של קונים, התובע לא נשא עימו משאות, לא נטען, כי הייתה בעיה של תאורה במקום". במילים אחרות, בית המשפט קבע כי התובע היה יכול לשים לב לדרכו למנוע את התאונה.
