האם תאונה בדרך לעבודה בחניה של בניין המשותפת לכמה דיירים היא תאונת עבודה?

דרגו את המאמר

תאונת עבודה בדרך לעבודה בחצר פרטית ללא גדר

אדם נפל בחניה בדרך לעבודה. מדובר בשטח אשר אמנם נמצא בבעלותו של הנפגע, אך עושים בו שימוש גם בני משפחתו, דיירת הגרה בבית בשכירות, וכן שכנים וזרים הגרים בסמוך. האם מדובר בתאונת עבודה או בתאונה שאירעה למבוטח בחצרו הפרטית? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה.

התובע טען כי התאונה אירעה בשטח חלקה אשר נמצאת בבעלותו וכוללת בית משותף בן שתי מקומות. הבית משמש למגורים את התובע, משפחתו ודיירת נוספת. התובע טען כי מדובר בחצר משותפת אשר שייכת לכל הדיירים בבניין והם מחנים בה רכביהם. לטענתו, אין לו כל שליטה על החצר ועל כן יש לראות באירוע כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי טען כי מדובר בתאונה אשר התרחשה בשטחו הפרטי של התובע ויש לראות בו כבעל יכולת השליטה הבלעדית במקום. לטענת המל"ל, אין עסקינן בתאונה ברשות הרבים אשר נחשבת תאונת עבודה.

תאונה ברשות הרבים או ברשות הפרטית

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא גם תאונה אשר אירעה למבוטח תוך כדי נסיעה או הליכה למקום העבודה או בחזרתו ממקום העבודה לביתו. סעיף זה נועד להחיל בתוכו, לדוגמא, תאונת דרכים אשר אירעה לאדם בדרך לעבודה. פרשנות הסעיף נעשית בזהירות כאשר מדובר בנפילה ביציאה מהבית, בתוך חצר הנמצאת בבעלותו של אדם.

      קראו עוד בתחום:

• נהג אמבולנס לקה בליבו - האם תאונת עבודה?
• האם תאונת עבודה? בוחן לקה בהתקף לב לאחר טסט מסוכן
• הכרה בצרידות בתור החמרה אשר נבעה מתנאי עבודה
• לחץ חריג בתור אירוע בעבודה אשר גרם להתקף לב, האמנם?

נקודת המוצא לכך היא כי החזקה המוקמת מכוח סעיף זה נעצרת על סף ביתו של המבוטח, מחוץ לדלת ביתו. דהיינו, במידה והמבוטח נפגע בתאונה בדרך לעבודה לפני שיצא את פתח ביתו, או לאחר שחזר פנימה מיום עבודה, לא מדובר בתאונת עבודה על פי הגדרתה בחוק. לגבי חצרים הסמוכים למעון המבוטח, הפסיקה רחבה יותר, הדעות חלוקות ומתייחסות לנסיבות כל מקרה לגופו.

אמות המידה אשר קובעות את תחום המעון נקבעו בפסק דינה של השופטת בדימוס מרים בן פורת בבדב"ע נג/66-0 גלולה אסתר – המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כ"ו 134. בפסק דין זה, המכונה פרשת גלולה, נקבע כי ככל שהמבוטח נפגע במקום בו הוא אדון לעצמו, לא מדובר בתאונת עבודה. הרציונאל העומד מאחורי קביעה זו היא כי המבוטח שולט במקום ועל כן הוא היה יכול להיזהר ולדאוג להסרת המפגעים שגרמו לתאונה.

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, התייחסה אף היא לעניין זה בפסיקתה. "נכון הוא וראוי להחיל לגבי סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי מבחן שוויוני וברור, במידת האפשר. מעונו של מבוטח יכול להיות בית פרטי, דירה או שניהם ביחד ללא אפשרות להבחין ביניהם", כתבה, "מבחן דלת המעון קובע בדרך כלל את הגבול החוצץ בין רשות היחיד של המבוטח לבין רשות הרבים. תחומי המעון ניתנים להרחבה במקרה של חצר בבעלות המבוטח, באופן בו תוסט דלת המעון אל החצרים שמחוצה לו".

שלט באופן מלא בחצר

במקרה דנן, התובע העיד כי התאונה אירעה בשטח חצר ביתו הפרטית. בחקירה הנגדית בבית הדין לעבודה, הודה התובע כי את החצר תוחמת גדר אבן ובמרכזה שער. כמו כן, התובע נשאל האם הוא רשאי לסגור ו\או לנעול את השער.

בתגובה לשאלה זו טען התובע כי הוא אינו יכול לעשות זאת משום שהוא תלוי בבנו ובדיירת הגרים בבית המשותף. בדברים אלו ניתן היה לראות בוודאות כי החצר שייכת לתובע באופן מוחלט, ואי סגירתה נובע מפעילותו בנכס ולא מחוסר יכולת או העדר אפשרות. במילים אחרות, התובע הינו בעל אחריות מלאה על החצר, והיה עליו לדאוג לסילוק מפגעים שונים כגון אלה אשר גרמו לנזקי הגוף במועד האירוע.