יוכר כנכה צה``ל לאחר נפילה מבט``שית

דרגו את המאמר

הכרה בחייל כנכה בגין שבר ביד - קצין התגמולים מנסה לקשור את השבר לנפילה בגיל 14

המערער התגייס לצה"ל במאי 2005 בפרופיל 97. באפריל 2009 הגיש המערער תביעה בפני קצין התגמולים להכיר בו כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959. בטופס הבקשה טען המערער כי החבלה אירעה ביוני 2006, כאשר הוא נפל מבט"שית שהיה בכוננות בצבא.

לדבריו, כתוצאה מהנפילה נגרמו לו שני שברים ביד. כעבור כעשרה חודשים השיב קצין התגמולים למערער והודיע לו כי תביעתו נדחתה. לטענתו, מקורם של נזקי הגוף אשר מהם סבל התובע היה בשבר בכף יד ימין אשר אירע לפני הגיוס. קצין התגמולים טען כי לא הייתה כל החמרה בחבלה בגין הנפילה ביוני 2006. על החלטה זו הוגש הערעור דנן.

      קראו עוד בתחום:

• האם תשלום רטרואקטיבי בגין עיכוב ורשלנות בועדות רפואיות במשרד הביטחון?
• מועד שחרור מצה"ל במרכזה של מחלוקת בתביעה נגד קצין התגמולים
• תאונת אימונים ברמת הגולן במהלך אימון של חטיבת גבעתי
• הכרה בזכות לפי חוק הנכים בגין פציעה בשריר למרות שהאיבר מתפקד, האמנם?

קצין התגמולים סמך את החלטתו על שתי תעודות רפואיות: תעודה רפואית מיום 5.2.2001 (המערער בן 14) ובה נרשם – "אתמול נפל תוך כדי משחק כדור רגל ונחבל ביד ימין ורגל שמאל". ותעודה רפואית מיום 11.2.2002, ובה צוין - "בן 15 שנה ו-9 חודשים. נפל ביום 8.2.2002. נחבל בכף יד ימין. סובל מכאבים בשורש כף יד ימין". כמו כן, קצין התגמולים הסתמך גם על מסמכים רפואיים בתיק הרפואי אשר קבעו לאחר הפציעה כי מדובר בשבר ישן ולא בשבר חדש.

בית המשפט קובע - התאונה בנעורים, מינורית

בית המשפט קבע כי אין לקבל את גרסתו של המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים, ויש לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם המערער. ראשית, לא הייתה בין הצדדים מחלוקת לגבי קיומו של אירוע הנפילה מהבט"שית. הדבר עלה לא רק מעדותו של המערער, שלא נסתרה, אלא גם מן התעודות הרפואיות שתמכו בטענות המשיב.

שנית, הוכח כי המערער, אשר התגייס בפרופיל 97, לא סבל מבעיות רפואיות עם גיוסו, קל וחומר בעיות רפואיות ביד ימין. "רק לאחר האירוע החל המערער לסבול מכאבים ביד ימין, ובעקבות כך הורידו שלטונות צה"ל את הפרופיל שלו מ-97 ל-45". נכתב בפסק הדין, "בעקבות האירוע המערער לא חזר לשרת בחיל הרגלים, אלא בעבודות משרדיות קלות עד לשחרורו מצה"ל".

לגבי החבלות מגיל 14, נקבע בפסק הדין כי ככל הנראה לא מדובר בחבלות משמעותיות. התעודות הרפואיות לא הציגו טיפולים נוספים פרט לדיווח הלקוני בנוגע לנפילה. דהיינו, היד לא צולמה, לא דווח על גבס, לא דווח על מעקב, המערער לא זכה לטיפולי פיזיותרפיה וכדומה. במילים אחרות, מהתיעוד הרפואי עלה בברור כי החבלה הייתה מזערית וחסרת משמעות.