חיילת לקתה בדלקת קרום המוח במהלך השירות הצבאי

דרגו את המאמר

דחיית תביעה להכיר בחיילת שחלתה בדלקת קרום המוח

בני משפחתה של חיילת משוחררת בת 20, אשר התגייסה במצב בריאותי תקין לצה"ל ושוחררה בעקבות דלקת קרום המוח, הגישו תביעה לקצין התגמולים. ההורים טענו כי על משרד הביטחון להכיר בכך שנכותה של בתם היא תוצאה של השירות הצבאי והטיפול הרפואי שניתן לחיילת בבסיס.

התובעת התגייסה לצה"ל לפני כשנתיים וזאת למרות שהמשפחה נמצאת במצב כלכלי קשה ביותר ומקבלת סיוע רצוף מרשויות הרווחה. החיילת, אשר באה מבית דתי, לא התכוונה להשתמט מהשירות ואביה אף טען כי היא שקלה קריירה צבאית.

כ-15 חודשים לאחר הגיוס החלו להופיע אצל החיילת סימנים ראשונים של דלקת קרום המוח. בין תסמינים אלו ניתן היה למנות כאבי עיניים, כאבי ראש ולחץ בחזה. החיילת ביקשה לקבל טיפול רפואי במרפאה בבסיס אך בקשותיה אלו העלו חרס. אביה של החיילת טען כי הצבא היה סבור שבתו "עושה הצגות" ועל כן התעלמות רבתי הייתה מנת חלקה.

לבסוף, החיילת ראתה רופא צבאי לאחר התערבות מצד המפקדת האישית. לאחר הביקור אצל הרופא קיבלה החיילת גימלים (ימי מחלה) והיא נשלחה להעביר את סוף השבוע בביתה. החיילת חזרה לבסיס ביום א' בוערב היא חזרה הביתה כאשר היא סובלת מכאבים עזים ומצבה הבריאותי הולך ומתדרדר. באמצע הלילה התעוררה הצעירה עם כאבי עיניים, כאבי ראש ובריחת שתן.

בני המשפחה מיהרו להתקשר לקצין העיר ושם הומלץ לפנות בהקדם לבית החולים. ההורים החליטו שלא להמר והבהילו את החיילת לבית החולים מאיר בכפר סבא. הצעירה הושארה להשגחה בבית החולים ובתוך דקות ספורות בלבד החלה לפרכס ואיבדה את הכרתה.

      קראו עוד בתחום:

• משרד הביטחון הכיר בקצין שנדבק משפעת החזירים כנכה צה"ל
• סכיזופרניה בגין נפילת פצצת מרגמה בבסיס צבאי
• תגמול נצרך לנכה ממלחמת ששת הימים לאחר ביטול שיקום

• נזקים רפואיים ללוחמים ביחידת אגוז לאחר אימון בשטח אש בצפון הארץ

אי לכך, היא הועברה באופן מיידי למחלקה לטיפול נמרץ ונערכו לה שורת בדיקות שלא הצליחו להתחקות אחר הסיבות למצבה הרפואי. חלק מהממצאים אף נשלחו למעבדות רפואיות בחו"ל והחיילת הועברה באמבולנס לבית החולים איכילוב בתל אביב. בתל אביב הוחזקה הצעירה בבידוד מוחלט ורק לאחר שלושה חודשים זכו הוריה לראות אותה לראשונה (כאשר היא מורדמת ומונשמת).

בסופו של היום, הרופאים אבחנו כי המטופלת סובלת מדלקת קרום המוח. היא הועברה לטיפול בבית לווינשטיין והייתה מאושפזת שם במשך כשמונה חודשים. עד היום לא ניתן לדעת בוודאות מהו שיעור הפגיעה המוחית ממנה סובלת הצעירה. אביה טען כי בתחילה היא לא הזיזה את עיניה ורק כיום היא מתחילה לזוז לאט לאט.

נציגים ממשרד הביטחון מחתימים את ההורים על טפסים

נציגים מטעם הצבא הגיעו בשלב מסוים לבית לווינשטיין וביקשו מהוריה של החיילת לחתום על מסמכי שחרור מהצבא. לטענת ההורים, נציגי הצבא אמרו להם כי בתם נמצאת בידי משרד הביטחון ומדובר בידיים טובות. האב טען כי לאחר שחתם הוא על המסמכים, עורך דינו אמר לו שמדובר בטעות ועסקינן ב"עבודה בעיניים".

ההורים הגישו פנייה למשרד הביטחון בשמה של בתם וביקשו כי קצין התגמולים יכיר בה כנכת צה"ל. מומחה רפואי מטעם הצבא בדק את החיילת ובמאי 2001 קיבלה המשפחה תשובה שלילית מאגף השיקום במשרד הביטחון.

במכתב הדחייה נכתב כי לא התקיים קשר סיבתי בין דלקת קרום המוח בה לקתה החיילת לבין תנאי השירות.
ההורים ההמומים טענו כי לאחר קבלת המכתב הם הבינו שהם נותרו לבד מול ההוצאות הרבות שיש להעמיד לרשות טיפולה העתידי של בתם. אביה של החיילת טען כי הוא שלח ילדה בריאה לצבא וכעת הוא מתמודד עם בחורה צעירה הסובלת מנכות בשיעור 100%.

יש לציין כי חוק הנכים קובע שלא כל מחלה אשר מתפתחת במהלך השירות הצבאי מזכה בהכרה. על פי החוק, יש צורך גם להוכיח שהמחלה ממנה סובל החייל נגרמה עקב השירות ולא רק בזמן השירות.

מדובר אפוא בעניין משפטי מורכב ובמקרים כגון דא מומלץ לפנות אל עורכי דין העוסקים בתחום זה. זאת ועוד, מדובר בקביעות משפטיות המבוססות על חוות דעת רפואיות. יודגש כי במקרים בהם וועדה רפואית דוחה את התביעה להכיר בפלוני כנכה צה"ל, יכול האחרון להגיש ערעור על כך לוועדה רפואית עליונה ולאחר מכן לבית המשפט.