פיצויים בגין נזק נפשי לנפגע משני בתאונת עבודה קטלנית
| דרגו את המאמר |
|
פיצויים לעובד אשר היה עד לתאונת עבודה קשה בה נהרג עמיתו
ת"א 5137-08-08
מדי שנה, עובדים רבים בישראל נפגעים בתאונות עבודה. במקרים בהם רשלנותו של המעביד היא הגורם לתאונת העבודה, קמה לעובד עילה להגיש תביעת פיצויים כנגד מעסיקו. האם עילה כנגד המעסיק קיימת גם לעובד אשר לא נפגע בתאונה באופן ישיר, אך היה עד להתרחשותה והדבר הסב לו נזק נפשי? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בנצרת.
תאונת העבודה המדוברת, אליה התובע היה עד, הייתה תאונה אשר במהלכה מצא את מותו אחד מחבריו לעבודה. התובע, אשר היה במקום האירוע, ניסה לשווא לחלץ את המנוח ולהצילו אך הדבר לא עלה בידו. צוותי רפואה שהגיעו למקום קבעו את מותו של המנוח והתובע הובהל לבית החולים רמב"ם בחיפה כאשר הוא סובל מהלם נפשי ותגובת דחק חריפה. כתוצאה מכך, התובע נתון עד היום לטיפולים פסיכיאטריים.
לאחר התאונה, נערך משפט כנגד המעסיקים בגין אחריותם לתאונה וגורמים שונים הורשעו בפלילים. במסגרת התביעה הנזיקית דנן, בית משפט השלום קבע כי אין ספק שהתובע הינו נפגע משני הזכאי לפיצויים בגין האירוע. ראשית, בית המשפט קבע כי הנתבעת, החברה אשר העסיקה את התובע, התרשלה כלפיו וכלפי המנוח באי קביעת שיטת עבודה בטוחה והנהגת נוהלי עבודה מסוכנים. שנית, נקבע כי לא ננקטו על ידי הנתבעת האמצעים הדרושים לשם השמירה על ביטחונם ושלומם של העובדים.
זכותו של הנפגע העקיף לפיצויים בתאונת עבודה
בית המשפט ציין אמנם כי המשפט המקובל בישראל טרם הכיר בזכאותו של עובד ניזוק-עקיף לפיצוי מהמעביד בגין נזק גוף (פיסי או נפשי) אשר נגרם לו כתוצאה מהלם שאחז בו לאחר שנחשף למעשה עוולה שבוצע כלפי אחר. עם זאת, השופט קבע כי מקרה דנן היה כה חמור בנסיבותיו עד אשר היה מקום "להרחבת הדין הקיים".
בפסק הדין הודגש כי נסיבותיו של המקרה, בהן התובע נחשף באופן ישיר למותו של חברו בזמן העבודה, הצדיקו את גישור הפער בין החיים ובין המשפט. דהיינו, נקבע כי ניתן - בנסיבות חריגות ומיוחדות - להכיר בזכאות לפיצוי לניזוק-עקיף גם כאשר עסקינן בתאונת עבודה.
קראו עוד בתחום:
- מוות בתאונת עבודה - פועל נמחץ למוות
- האם מוות של עובד זר אשר נפל לתוך פיר מעלית במהלך הלילה הוא תאונת עבודה?
- האם עובד אשר נורה במהלך העבודה בעקבות סכסוך עם הבעלים הוא נפגע עבודה?
- עובדת נפצעה ממכונה מסוכנת - האם פיצויים מהמעסיק?
"להשקפתי, הרחבת חובת הזהירות של המעביד–המעוול והמפר, בפזיזות ובצורה בוטה ומתמשכת, חובות חקוקות שנקבעו בפקודת הבטיחות בעבודה ובתקנות שהותקנו על-פיה ואשר נועדו להגן על גוף העובד, בטחונו ושלומו, כלפי עובד-ניזוק עקיף שאינו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הניזוק העיקרי, אך נכח באזור הסיכון של אירוע הנזיקין העיקרי, הינה לגיטימית והכרח המציאות והשינויים החברתיים במדינה", סיכם השופט החלטתו. השופט הפנה בדבריו להלכות אשר ניתנו בסוגיות דומות כגון בעניין אלסוחה ופרשת שוויקי.
הודגש כי התובע במקרה דנן התרשם באופן ישיר מתאונת העבודה הקטלנית ולא הייתה מחלוקת כי האירוע היווה עבורו "טראומה מזעזעת". לדוגמא, הוצג תיעוד רפואי לגבי התובע והטיפולים הנפשיים להם נזקק בעקבות האירוע. כמו כן, התובע צירף חוות דעת רפואית מטעמו אשר תמכה בטענותיו אלה.
השופט עמד גם על הקרבה הסיבתית הממשית וההדוקה בין הנזקים שנגרמו לתובע ובין העוולה שבוצעה כלפי המנוח. במילים אחרות, לא היה ספק כי התובע לקה בנזק נפשי בעקבות אירוע שהתרחש באופן ישיר בשל רשלנות הנתבעת ומי מטעמה (וזאת, בין השאר, על בסיס ההליך הפלילי). כמו כן, הוכח כי הפגיעה הנפשית אשר נגרמה לתובע בגין המקרה עלתה כדי למעלה מ-20% נכות לצמיתות.
